שמא

מקבלת היחוד מבחי' שמשא זהו בחי' נהר פלגיו²⁷ ישמחו עיר אלקים, פי' פלגיו הוא בשפע יותר הרבה מבחי' נחל שלא כמו הנחל שהוא נהר קטן כמשנת"ל בשם הג"פ²⁸ סי' קך"ח, אבל פלגיו הוא ג"כ המדות אך זהו כמו שהן בהפלגה והיינו כנ"ל ששרש השפע בא מלמעלה מהשתלשלו', ולכן כשבא השפע זו בבחי' עיר אלקינו הוא בחי' המל', כנודע מענין שתי אבנים בונות שתי בתים ע' בד"ה כמגדל דוד צוארך²⁹, הנה עז"נ ישמחו עיר אלקים שהשמחה היא מצד הגילוי דבחי' שמשא שמאיר הארה חדשה בחי' צירוף חדש מי"ב צירופי הוי' כו'. וביאור הענין יובן ממ"ש במ"א בענין בעטרה שעטרה לו אמו³⁰ ביום חתונתו שע"י השפעת הז"א למל' עי"ז נמשך בז"א בחי' עטרה מבחי' אמו וכמ"ש זכר ונקבה כו' ויברך אותם. ושרש הברכה הוא כמ"ש בזהר כד ע"ק בעי לאשדא ברכאין אשדי בההוא עמיקא עילאה, פי' עמיקא עילאה הוא בחי' בינה, והברכה אשר בה נמשך מבחי' ע"ק, ולכן בר"ח כשיש יחוד שמשא וסיהרא ארז"ל על קרבן דר"ח שאמר הקב"ה הביאו עלי כפרה כו', עלי כמו על ה' שיומשך משם הברכה ע"י הזיווג, ולכן בזה"ג הצדיק אבד³¹ צדיק יסוד ז"א אבד מלקבל ברכאן מחמת העדר ההשפעה למל' בזה"ג, נשמע מזה שע"י ההשפעה מתברך, וזהו הברכה שע"י ההשפעה, וכמו"כ בכדי להיות השפעה זהו ג"כ ע"י שנמשך כח מלמעלה.

ומעתה יובן ענין וה' פקד³² הוא וב"ד, כי הנה בר"ה נפקדה שרה, והיינו כי בר"ה הוא בנין המל' וכנ"ל, והבנין הוא בשביל היחוד, וע"ז הוא הדין והמשפט דר"ה אם ראוי' שיהי' בנין המל' וכו', ועיין בפי' רש"י ע"פ והוא מסבות מתהפך בתחבולותיו ומ"ש בזהר ע"פ זה³³. וכמו"כ בענין בנין עדי עד שזהו פקידה דאשה להוליד בנים זהו ג"כ ע"י דין ומשפט תחלה, והיינו כי הגם שבני לאו בזכותא תליא, היינו שאין בכחם ליתן דבר זה בעצמם כ"א שצריך שיומשך מבחי' מזלא, וה"ז כמשל כשצריכים לדון איזה דבר גדול הנה הדיין והפוסק הדבר הגדול הזה הוא המלך עצמו, מ"מ בעלי משפט הקטנים מעיינים תחלה בדבר הזה אם ראוי הוא שיובא לפני המלך, ואם ע"פ שכלם אינו ראוי אזי אין מעלים זה כלל לפני המלך, ואם ע"פ שכלם ראוי ונכון לעשות לו כבקשתו את הדבר הגדול הזה אז הם מעלים זה לפני המלך, והיינו מפני שהם עצמם אין בכחם ליתן דבר זה כי לא בדידהו תליא מילתא, אבל