שלו
[ויאמר גו' מחר חודש]
[ד"ה ויאמר גו' מחר חודש]
בס"ד. פ' במדבר, מחר חדש.
[tochen_begin]ולהבין כו' פקדת הארץ[tochen_end]
[zman_begin]במדבר, מ"ח[zman_end]
[סב)] ולהבין ביאור1 הענין בענין פקדת ארץ ותשוקקיה, צ"ל מ"ש ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך ושלשת תרד מאד וגו', ופרש"י ונפקדת אבי יפקדך וישאל היכן אתה, כי יפקד מושבך שיהי' מושבך חסירה, וכן ת"י ותיתבעי ארי יהי' מרוח בית אסחרנותך, ונמצא כי פי' ונפקדת הוא מלשון זכרון שע"י שיהי' חסר מקום מושבו עי"ז יזכור שאול עליו וידבר גינו. וה"ז כענין פקדת ארץ שהוא ג"כ זכרון על הדבר הצריך לארץ והוא גשמים, או פקידת האשה לבנים כמ"ש וה' פקד את שרה וכלשון רז"ל חייב אדם לפקוד כו', ולכן ארז"ל בתענית ד"ח ע"ב נאמר פקידה באשה ונא' פקידה בגשמים, נאמר פקידה באשה וה' פקד את שרה ונאמר פקידה בגשמים פקדת הארץ ותשוקקיה, ולכאורה צ"ל מהו ענין זה אצל זה להשוות ענין פקידת האשה לבנים לפקידת הארץ לגשמים וכמו שהשוה עוד שם לענין עצירה ולידה יעו"ש2.
אך הענין הוא דהנה ארז"ל בשלהי מ"ק [אמר רבא] בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא, וגשמים הם השפעת מזונות שמים מצמיחים כו', לכן השוום רז"ל למצוא בהם מה שהם שוים לבנים להיות כי שניהם במזלא תליא. אך
הערות
- 1. ולהבין ביאור. . ויאמר לו יהונתן : מאמר זה הוא מאמר התשיעי שבהמשך והחרים תרל"א". והוא מיוסד על כמה דרושים: חלקו הראשון (עד פיסקא: ולפרש זה. ופיסקא: ומעתה יובן ענין וה' פקד ופיסקא שלאח"ז) מיוסד על ביאוה"ז לאדהאמ"צ יא, ב ואילך [ד"ה ויעש ה' לשרה]. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' כה ואילך. [ובשינויים באוה"ת וירא (כרך ד) תשנה, ב ואילך. ביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' מד ואילך. ח"ב ע' תרלז-ח. סה"מ תרמ"ג ע' רפז ואילך. לעיל ד"ה וה' פקד תרל"א פרקים ג-ד. וראה גם מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' קצח. רג]. פיסקא: ולפרש זה, וסיום המאמר (פיסקא: וזהו ויאמר לו יהונתן): מיוסד על ד"ה ויאמר גו' מחר חודש בס' מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' מט ואילך. וע' נה ואילך. [ובשינויים באוה"ת בראשית ו, סע"ב ואילך. יא, א ואילך. מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"א ע' קכג ואילך. קמז ואילך. סה"מ תרס"ג ע' עא ואילך]. פיסקא: והנה ענין היחוד, עד פיסקא: וזהו"ע כל הנחלים, הוא חלק מד"ה בזאת יבוא בסה"מ תר"ל ע' קכא-ב. תרל"ב ח"א ע' קלט-מ. המאמר נמצא בשינויים ובתוס' הגהות: בד"ה זה בסה"מ תרל"ג ח"א ע' רלז ואילך. וע' רמז ואילך. סה"מ תרנ"ח ע' קעט ואילך. תרמ"ד ע' קנה-ח [ד"ה וה' פקד]. ד"ה והוי' פקד תשמ"ג. לעניני המאמר ראה גם ד"ה זה: (דש"פ שמיני) תשכ"ח (סה"מ מלוקט ח"ה ע' רמג ואילך [ושם נתבאר שייכות מאמר דידן לער"ח סיון, עיי"ש]). תשל"א (סה"מ תשל"א ע' 460 ואילך). תשל"ו (סה"מ תשל"ו ע' 31 ואילך. 221 ואילך). תשמ"ה. לכללות המאמר ראה לקמן ע' שעא ד"ה וביאור ענין פקדת ארץ שהוא רישומי דברים ממאמר זה.
- 2. וכמו שהשוה עוד לענין עצירה ולידה יעו"ש : ראה תענית ח, ב שם: נאמרה עצירה באשה שנא' כי עצור עצר ה' בעד כל רחם ונאמרה עצירה בגשמים דכתי' ועצר את השמים כו', נאמר לידה באשה דכתי' ותהר ותלד בן ונאמר לידה בגשמים דכתי' והולידה והצמיחה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.