שלד
אור יו"ד כמ"ש בת"א בד"ה מזוזה מימין31 הוא בחי' כתר הקדמון כו', והיינו כי יעקב הוליד י"ב שבטים שהיתה מטתו שלימה ולא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ולא כיצחק שיצא ממנו כו' אלא היתה מטתו שלימה, ונמצא כי הוא מקור כל ישראל, ואיתא בתנא דבי אליהו שני דברים יש בעולם תורה וישראל, ואיני יודע איזהו מהם קדמו, דרכן של בנ"א אומרים התורה קדמה ואני אומר ישראל קדמו, והיינו כי כל התורה היא ציוויים לבנ"י כמ"ש דבר אל בנ"י צו את בנ"י והיתכן לומר שעדיין ישראל לא היו וכתב בתורה ציוויים להם אלא שישראל קדמו, וכן אמרו במד"ר ז' דברים קדמו כו' ומחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, ולכן יעקב שהוא מקור כ"י32 הגיע ע"י שהי' בריח התיכון לשורש שרשם הוא בחי' אויר קדמון כו'.
וזהו פקדת ארץ ותשוקקיה, פי' ארץ קאי על נש"י כמ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ, והיינו כמו פקידת הארץ הוא ע"י גשמים כן פקידת הארץ דנש"י להיות בבחי' תשוקה לשורש ומקור חוצבם במח' הקדומה זהו ע"י פלג אלקים, פי' אמת המים כמ"ש רש"י והמצ"ד, והיינו כי אלקים הוא צירוף ב' תיבות מי אלה, ובחי' מי ברא אלה, אמנם הנה זהו ע"ד העלם והסתר הבורא מהנברא אבל כשנתגלה בחי' מי בבחי' אלה וזהו פלג אלקים פי' אמת המים, וה"ז משל כמו ע"י אמת המים נעשה מלא מים שגם תלמיה ירוו נחת, כן ע"י המשכת אלקות שהי' בקריעת ים סוף שז"ע פלג אלקים אמת המים עי"ז נעשה מלא מים שגם בארץ יתמלא מים, והיינו להיות וידגו לרוב בקרב הארץ שגם בארץ יהיו כמו בחי' דגים שבים שמובלעים במי הים וכמשנת"ל באריכות.
[סא)] וזהו אם בחוקתי תלכו33 ונתתי גשמיכם כו', כי הנה ארז"ל במד"ר [פ' בראשית] ס"פ ך"ו א"ר יוחנן כל אורה האמור באלי'34 אינה אלא ירידת גשמים, ועמדו המפרשים ע"ז באיוב35 ופי' שהאורה כשתרד למטה מתגשמת כו'. אמנם באמת א"צ לזה שהרי רש"י פי' בפסחים דס"ח ע"פ והי' וגו' שבעתים כאור שבעת הימים ז' פעמים ז' מ"ט, וז' פעמים מ"ט שמ"ג וזהו גשם עולה שמ"ג, ונמצא פי' ונתתי גשמיכם שיומשך הגשם מבחי' זו והיינו שיומשך ההשפעה מבחי' אור ז' הימים ע"ד
הערות
- 31. בת"א בד"ה מזוזה מימין : פ' מקץ מב, ג. מג, ב.
- 32. מקור כ"י : כנסת ישראל (או: כל ישראל).
- 33. וזהו אם בחוקתי תלכו : בהבא לקמן עד סוף המאמר ראה גם אוה"ת ויקרא (כרך ב) שם ע' קצה-ו. סה"מ תרכ"ו שם ע' ק-קא. תר"ל שם ע' קמה-ו. קנג-ד.
- 34. ארז"ל. . כל אורה האמור באלי' : במד"ר שם: כל אורה שנאמר באליהוא (בן ברכאל הבוזי, הנזכר בסוף איוב. פי' המ"כ והמהרז"ו שם) אינה אלא בירידת גשמים (כגון יפיץ ענן אורו (איוב לז, יא) והרבה כמו כן. פירש"י שם). וראה גם תענית ז, ב.
- 35. ועמדו המפרשי' ע"ז באיוב : בד"ה אם בחוקתי הנ"ל להצ"צ: והקשו בספרים מהו שייכות אור לגשם ותירצו (כבפנים). וראה איוב לו, ל: פרש עליו אורו. ובפי' האב"ע שם: פרש על העב מטרו. וי"א כי נק' המטר אור בעבור המאור הקטן כי בתנועותיו יהי' המטר בציווי הבורא. ובמצו"צ שם: פרש עליו אורו, אורו ענין המטר, וכן כל אור האמור בענין, והוא מלשון יורה ומלקוש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.