שלג

דלבושי' מיני' ובי', שכ"ז הוא רק לשבר את האוזן כו', ובחי' זו היא בחי' בריאה דכלליות. ונמצא מתורץ מה שא"ק נק' אדם דבריאה בכלליות, וגם מתורץ מה שנק' אדם ואעפ"כ הוא נק' גם קדמון.

ומ"מ לגבי א"ס הוא בחי' בריאה עדיין, ובכדי להיות א"ק זהו ע"י צמצום עדיין, והיינו הצמצום להיות מח' הקדומה זו כו', וכן יש בחי' אצי' דכלליות²⁶ שהוא גילוי שורש הפרשת הארה שזהו בחי' אצי', שבד"כ זהו ההפרש בין אצי' לבי"ע, בי"ע הם נבראים מחודשים ואצי' גילוי ההעלם, וכשם שיש שורש הבריאה היינו מה שמגלה העלם העצמי לגבי עצמו, כן יש בחי' שורש הפרשת הארה דאצי' גם בבחי' עצמותו, וביניהם יש שורש בחי' המל' דאצי' המהוה בריאה העליונה מח' הקדומה. ועד"ז נבין עוד יותר מה ששיער עצמו בכח מה שעשה בפועל²⁷, הנה שיעור אינה מדידה כ"א השערה לבד, דאילו כמו שעלה ברצונו הלא כתי' כי לא מחשבותי מחשבותיכם שלמעלה מיד כשעלה ברצונו הרי נתהוה ובא לידי פועל, אלא ענין ההשערה הוא מה שהוא בכח עדיין קודם שבא לידי פועל כו', ובחי' זו הוא באמת לפני הצמצום דאילו לפי מה שנת"ל בענין שהקו הוא בחי' ממכ"ע, והעיגול הגדול שלפני הקו הוא סוכ"ע הנה הק"ו הוא לאחר הצמצום והעיגול אם שזהו א"ס שלפני הצמצום מ"מ ה"ז בא ע"י סיבת הצמצום שהרי סילק אורו הגדול על הצד ע"י הצמצום כמ"ש בע"ח וכנ"ל, ומה"ע ים וארץ לפני הצמצום, אלא שצ"ל כנ"ל שכ"ז הוא בענין ההשערה בכח קודם שבא לידי פועל אפי' להיות מחה"ק ואצי' הנ"ל.

[ס)] ובזה נבין דברי אאמו"ר זצללה"ה זיע"א שאמר בדרוש דקרי"ס²⁸ שיש ים וארץ לפני הצמצום וקריעת ים סוף לפני הצמצום והוא ע"ד הנ"ל דוקא, והקרי"ס שנתגלה העלם שבכח להיות בבחי' גילוי שבכח, ולכן אמר אז שזהו גילוי יש האמיתי כו', והיינו לפי שעה בהלכם בים נתגלה להם בחי' יש האמיתי שקדום לכל כו'. והנה קרי"ס הי' ע"י ג' פסוקים ויסע ויבא ויט²⁹ שהם כנגד ג' אבות אברהם יצחק יעקב, ונמצא כי ויט הי' כנגד יעקב, והיינו על האבות נאמר בעבר הנהר ישבו אבותיכם היינו בחי' עבר הנהר דבינה וכמ"ש במ"א שהם בחי' חג"ת דא"א³⁰, ויעקב הוא בחי' ת"ת הוא בחי' בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה בחי' קצה העליון שזהו בחי' אוירא עילאה שנת' בזהר ופי' המקובלים שזהו בחי' אויר קדמון, אויר