שכה

שזהו השפעה בגשמיות כו'. וכן מצינו ברשב"י שכשהיו צריכים לגשם דרש להם דרוש ע"פ הנה מה טוב⁴² ומה נעים שבת אחים גם יחד ירד גשם כו', כמ"ש בזח"ג דנ"ט ע"ב. ולכן אמרו עליו מאן פני האדון להיותו אדון מושל בכח תורתו להמשיך גם בחי' השפעות הגשמיות ע"י התו' מלמעלמ"ט.

[נג)] ועפ"ז יובן ג"כ ענין הסתלקותו שהי' בל"ג בעומר שהוא ספי' הוד שבהוד, כי הנה נודע שבעת הסתלקותו השיג שרש נפשו כמו מרע"ה שהשיג בעת הסתלקותו בחי' שער הנו"ן דבינה שכל ימי חייו לא השיג רק בחי' מ"ט שערי בינה, ובעת הסתלקותו השיג בחי' שער הנו"ן, ולכן לעליונים נדמה להם למטה ולתחתונים נדמה להם למעלה, ואם כי שער החמשים הוא רק המחבר חו"ב, אבל באמת ה"ה גבוה משניהם כמשנ"ת ביאור ד"ז בד"ה את שבתותי תשמורו (ך"ב)⁴³ בענין נתיב הל"ב דחכ' ושער הנו"ן שז"ע נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה, והיינו בחי' התגלות עתיק שבבינה. וכן יובן שרשב"י בעת הסתלקותו השיג שרש דשרש נפשו לכן הי' זמן הסתלקותו בל"ג בעומר ספי' הוד שבהוד. והענין הוא דכתי' ויברכו את שם כבודך שבבחי' שם שייך לשון ברכה, אבל בעצמותו ית' אינו שייך לשון ברכה כלל כ"א בחי' הודאה⁴⁴ לבד כמ"ש מודים אנחנו לך, שלך היינו לבחי' עצמותו אינו שייך כ"א בחי' הודאה, ונודע ענין ההודאה אינו שייך כ"א על דבר שאינו מבין, כי אם מבין הדבר אינו נופל לשון הודאה ע"ז, כ"א ענין ההודאה הוא שהגם שע"פ השגתו והבנתו וסברותיו הענין כך הוא, מ"מ ה"ה מודה לזולתו שאומר שלא כן הוא כאשר הי' בדעתו קודם, וכענין ומודים חכמים לר"מ, הגם כי שם י"ל⁴⁵ שגם ע"פ סברתם י"ל כן, מ"מ מי הביא להם שיאמרו כך מפני כי ר"מ אמר היפוכם והם הודו לו, ואחר כל המשל אינו דומה להנמשל, להיות כי שם הוא בפרטיות ד"ת שאמרו עלי' לא בשמים היא, וידיעת ד"ת הוא בין תבין כו', אמנם בדבר אשר זהו למעלה מהשגה היינו למעלה מהגבלת השכל וההשכלה, א"א כ"א בדרך הודאה בלבד כו'. וזהו ענין מודים אנחנו לך שבעצמותו אינו שייך כ"א לשון הודאה בלבד ולא השגה, וא"כ ענין ספי' הוד הוא בחי' הודאה שזה שייך כ"א בעצמותו בלבד, שהרי בבחי' שמות עד"מ למה ענין ההודאה הלא בזה יכול להיות השגה. וא"כ הוד שבהוד הוא כענין הודאה דהודאה, והיינו כי להיות הענין רחוק כ"כ מהשגה עד שמעט לנו לומר שאנו מודים לו כ"א בדרך הודאה להודאה כו', והיינו כי להיותו ממוצע בין בחי' מ"ה שבחכ' להוביל בחי' זו לבחי' המדות שהם הנחלי' שהולכי' אל הים הוא בחי' והאיתנים מוסדי ארץ כנ"ל, ולהיות כן הרי נתעלה בבחי' שם שעל בחי' זו נא' והחכ' מאין