שכא

משם בודאי יומשך כן, א"ל שיש ח"ו איזה עיכוב בסדרי השתלשלו' שעי"ז יתעכב תפלתו ולא יתקבל מחמת עיכוב בסדרי ההשתלשלות, לזאת יעצו חז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל להיות כי ע"י הסידור שבחו של מקום עי"ז יתעורר רחמיו וחסדיו שלא יהי' שום עיכוב בההשפעה הבאה מלמעלה מסדר השתלשלו' ע"י התפלה בקשות יהי רצון כו'. ונמצא כי העיכוב שחששו חז"ל שלא יתקבל תפלתו זהו מחמת סדר השתלשלו', וע"י השבח פועל שלא יהי' עיכוב בסדרי השתל' דוקא, ומ"מ צריך להקדים שבחו של מקום קודם התפלה מטעם הנ"ל.

[נא)] ועפי"ז יובן ענין השבחים¹⁹ שהיו משבחים את רשב"י הוא בכדי שיתעורר שפע הפנימי לצאת מהעלם אל הגילוי בחי' פנימיות תורתו, כי מאחר שהוא הי' הממוצע ביניהם א"כ ע"כ יש בו ב' בחי', שהם ב' בחי' ים וארץ, ורצו שיומשך בהם גם מבחי' ים שבו היינו בחי' ההעלם כו'. וביאור הענין הוא כנ"ל בענין הוי זנב לאריות שבחי' זו הוא מה שהוא מקבל מבחי' שלמעלה ממנו, וכענין ים סוף בחי' סופא דכל דרגין דאצי' והים הוא מעלים בו כל שפע האצי', כן יובן בענין רשב"י שהי' הממוצע בין בחי' איתן להתנאים הנק' איתנים, ה"ה מעלים בתוכו כל שפע מבחי' ים הקדמוני דחכ', והיינו בחי' ההעלם שלצורך עצמו תחילה, ואח"כ הוא בחי' ההעלם בכדי שאחר העלם זה יוכל להיות גילוי, שזהו בחי' ים וארץ, והים הוא סיבה שיוכל להיות ארץ אח"כ, שזהו בחי' ההעלם שהוא סיבת הגילוי, אבל בחי' ההעלם אשר בו עצמו המעלים אור קבלתו לצורך עצמו זה אינו שייך כלל לגילוי. אמנם ע"י ההילול והשבח שמשבחים אותו, עי"ז נתעורר שפע המשפיע שיושפע להם גם מבחי' ההעלם שלו עצמו ג"כ, ומפני היותו ממוצע בין בחי' איתן מ"ה דחכמה, לכן לא הי' שייך כלל לאמר איזהו הרגש קל ח"ו מענין השבחים שהרי כבוד חכמים ינחלו כמ"ש במ"א²⁰, ומ"מ ע"י השבחים עוררו אותו שיומשך להם מבחי' ההעלם שלצורך עצמו כו'. וזהו איתן האזרחי, מלשון כגר כאזרח שפי' תושב. והרמ"ז פי' שאזרח הוא בחי' שם ע"ב, כי בנין התהו ע"מ לסתור, והסתירה ע"מ לבנות ע"י בחי' התיקון שם מ"ה החדש, אבל שם ע"ב הוא בחי' אזרח, וע' בד"ה ראה אנכי דתרך"ב הגהות על הלקו"ת בהקיצור²¹ שם ששם ע"ב הוא בחי' א"ק.