שיח
לבוא על הענין איך הוא, אלא ע"כ צ"ל שבכדי לבוא על אמיתות הענין יותר טוב שיהי' כאו"א לעצמו מכמו שיהיו כולם יחד, או עם בן זוגו לבד, והיינו שי"ל כי ע"י בן זוגו מאיר ההעלם שלצורך השפעה, ואז יוכל לבוא לידי גילוי מהעלם הכללי שלצורך עצמו, כמשי"ת מזה לקמן אי"ה. עכ"פ היוצא מזה שהחכ' והמדות רחוקים הם זמ"ז בתכלית, הן מצד עצמן והן מצד גילוי בחי' ומדריגותם, וא"כ בכדי שיומשך מבחי' איתן שהוא כמשמעו קשה בחי' העדר ההשפעה, לבחי' נחל בחי' מדות שהם כל מהותם ה"ה בחי' השפעה לזולתו, צריך להיות ממוצע ביניהם.
[מט)] ולהבין ענין הממוצע9 צריכים להקדים תחלה ענין מה שמצינו בזהר ששיבחו את רשב"י בשבחים נוראים10, כמו שאמרו שם ר' יהודה הוה קרי לי' שבת והיינו כמו שהשבת היא קדש כמ"ש ושמרתם את השבת כי קדש היא, כן רשב"י הוא קדש, והיינו שהי' קרי לי' קדש לגבם, כמו קדש לגבי החול כן הי' רשב"י נגדם, וא"כ ה"ז כמו שבת שבתון בחי' קדה"ק, שהרי גם הם היו סמוכים איש מפי איש עד משה, ות"ח הוא שמקבל מחכ' הנק' קדש, ומ"מ הוא הי' שבת נגדם. וכן מצינו פעם בזהר שאמרו מאן פני האדון דא רשב"י, בזח"ב פ' בא דל"ח ע"א, שלכאו' יפלא מאד האיך יאמרו על נברא מאן פני האדון הלא כתיב האדון ה' בפ' משפטים, וא"כ האיך יאמרו על רשב"י, שמ"מ הי' נברא11 ונשמה המלובשת בגוף, מאן פני האדון דא רשב"י, וגם מהו ענין השבחים, שלכאורה אין זה מדת חסידות כלל שישבחו אותו בפניו כ"כ.
אך הענין דהנה צ"ל ענין שארז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום12 ואח"כ יתפלל, דלכאו' זהו ג"כ פלא מהו ענין השבחים שמשבחים הבורא ית', ומה תופס מקום
הערות
- 9. ולהבין ענין הממוצע : בהבא לקמן ראה בארוכה ד"ה להבין ענין רשב"י תשמ"ה בסה"מ מלוקט ח"ב שם. וראה גם סה"מ תרכ"ז שם ר"ע רצב.
- 10. ששיבחו את רשב"י בשבחים נוראים : בסה"מ מלוקט שם מציין ע"ז: ראה ספר שבחין דרשב"י (להריא"ז מרגליות).
- 11. שאמרו מאן פני האדון דא רשב"י. . האיך יאמרו. . שמ"מ הי' נברא : ראה בארוכה מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קו. אוה"ת ויחי שנח, ב. סה"מ תרל"ב ח"א ע' לח ואילך. וש"נ. [ובהנסמן בהמ"מ שם לתחילת המאמר]. וע' ר ואילך.
- 12. אך הענין דהנה צ"ל ענין שארז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום : בהבא לקמן בפיסקא זו ראה הוספות לתו"א ויחי קב, א. קג, ג ואילך. [ראה ד"ה לה"ע רשב"י תשמ"ה (הנחה): יש לומר (לפענ"ד) שביאור זה [בהמאמר דתרל"א] מיוסד על מאמר כ"ק אדמו"ר הזקן הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי הנדפס בהוספות לתורה אור]. ובארוכה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' שע ואילך [ד"ה ועתה אלקינו]. שם ח"ב ע' תש ואילך. ובתוס' הגהות באוה"ת חנוכה (כרך ה) תתקלה, א ואילך. דרך מצותיך קמח, א ואילך [ד"ה להבין ענין הלל]. וראה גם לקו"ת קדושים כט, סע"ב-ג. סידור עם דא"ח נו, ב. שערי אורה שער החנוכה יח, א ואילך. דרך מצותיך שם קיח, א. אוה"ת ויקרא (כרך ב) ע' תרצז. נ"ך (כרך א) ע' שנד. וראה ד"ה לה"ע רשב"י בסה"מ מלוקט שם: ויש לומר דמ"ש בהמאמר (דתרל"א) דענין שבחי רשב"י יובן מענין שבחו של מקום, הוא בנוסף על הבאת ראי' שבכדי לעורר השפעה שבאי"ע צריך לשבחים, אלא גם שהאין ערוך דשאר התנאים לגבי רשב"י הוא בדוגמת האין ערוך דנברא לבורא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.