שיז

[מח)] אמנם בכדי שיומשך מבחי' איתן, שהוא כמשמעו קשה שה"ע העדר השפעה כמשי"ת לקמן אי"ה, לבחי' נחל הוא בחי' מדות, שהרי באמת אין ערוך המדות לגבי המוחין⁴ כלל, וכמש"ל בענין המשלים דארי'⁵ דחסד לגבי ארי' דחכמה שאין ערוך ביניהם כלל, שז"ע מה שארז"ל אלפי' שנה קדמה תורה לעולם, שענין פי' קדמה אין פי' שקדמה בזמן כ"א קדמה במדרגה, שהרי קודם שנבה"ע לא הי' גם זמן, שהזמן הוא נברא ומחודש כמו המקום דעולם כו', אלא פי' קדמה הוא כנ"ל במעלה ומדרגה, ולכן מחולקים הם גם בפעולתם, שהרי ענין המדות עד"מ מדת החסד הו"ע השפעת הטוב והחסד, שזהו רק שיש מציאות נברא על מי להתחסד או להתרחם, אבל כשלא יש עדיין מציאות נברא עוד על מי להתחסד או להתרחם הרי מתבטל מהות המדה לגמרי, שהרי כל ענין החסד הוא להתחסד וכשלא יש על מי להתחסד ממילא מתבטל המדה לגמרי, עד"מ כשלא יש עני למי ליתן ממילא מתבטל מדת הנדיבות של זה, ואם הי' נמצא עכ"פ בעולם עני היינו יכולי' לומר שמ"מ מתעורר אצל הנדיב אי' ימצא עני להשפיע לו, אבל קודם שנברא עוד אדם וכ"ש קודם שנבה"ע לגמרי שמאחר שלא יש כלל למי להשפיע אינו מתעורר המדה כלל וכלל, שהרי ג"ז אינו ידוע עדיין שיהי' עני ושיהי' מדת ההשפעה לעני. אמנם כ"ז הוא באדם, אבל למעלה שייכים בחי' אלו גם קודם שנברא, והגם שנת"ל ובכ"מ בענין זכור רחמיך וחסדיך⁶ כי מעולם המה הנה הפי' שהם שייכים לעולמות, מ"מ א"א לומר שאם לא העולם הי' מתבטל המדה, שאפשר הי' באופן אחר השפעת המדות והחקר אלק' תמצא, אלא זה נוכל לומר גם באלקות, שכמו שאנו משיגים כעת ענין המדות אנו יודעים שהמדות שייכים לעולמות, ובלא העולם אין אנו יודעים כלל למה הוא ענין המדה כו', אבל ענין החכמה הרי יוכל לישב בפ"ע ולהשכיל השכלות הגם כי לא יש לפני מי לסדר הדברים ולהשפיע לו כלל וכמו רשב"י שישב במערה י"ג שנה, ואעפ"כ ניתוסף אצלו כמארז"ל לגבי ר' פנחס בן יאיר, וע' מזה באריכות בד"ה אשר ברא⁷ אלקי' לעשות, ואדרבה ענין פעולת החכ' כשצריכה לבוא על אמיתות הדבר לשפוט בשכלו אם כך הוא או כך הוא, אז ה"ה שותק לגמרי בהעדר ההשפעה עד שיניח א"ע בהנחה שכך הוא (בל"א איבער לייגין בא זיך גופא אזוי ציא אזוי). ולכן מצינו במשנה דסנהדרין שהיו מזדווגין זוגות זוגות, ויש בזה ב' פירושי' רש"י והרמב"ם⁸, או כל אחד ואחד לעצמו או עם בן זוגו, עכ"פ לא הכל ביחד. ולכאו' למה לא ישבו כל הלילה יחד ויחדיו ימתיקו סוד הדבר