שיד
ארץ ה"א אחרונה בחי' מל', והתנאים הם המייסדים אותה כו', וזה"ע נחל איתן, ונק' איתן ע"ש משכיל לאיתן מלשון איתן מושבך, ובחי' זו באה בבחי' נחל כמ"ש בלק"ת בד"ה ראה אנכי נותן41, וזהו ג"כ בחי' התנאים שהיו סמוכין איש מפי איש מפי משה בחי' מ"ה דחכ' כו', שזהו בחי' איתן, ע' בלק"ת בד"ה ראה הנ"ל ובהגהות לשם בספר תרך"ב42, שז"ע בחי' שם ע"ב. ונמצא שז"ע מ"ש כל הנחלים הולכים אל הים, ים הוא בחי' מל' תושבע"פ הוא בחי' סופא דכל דרגין שמקבלת מאצי' ז"ע התנאים שהיו סמוכין איש מפי איש עד משה בחי' נחל איתן כו'.
אמנם לפי' הים הוא בחי' חכ' דאצי' ים הקדמוני, מה"ע הנחלים שהולכים אל הים, צ"ל שזהו ע"ד לך הוי' הגדולה ביטול המדות לבחי' לאו מכל אינון מדות, כמשנ"ת מזה באורך בד"ה א"ר יוסי יהא חלקי43 מגומרי הלל בכ"י, והוא בבחי' חכ' כי השראת אוא"ס הוא בחכ' שלכן נק' אחד האמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה. וענין מה שאיננו מלא[ednref_69_יב] לפי שאל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת, היינו לפי' שהים הוא חכמה, זהו כפי' הב' בפי' הפסוק לך הוי' הגדולה שיש לך תלוי ראש על כל באי עולם כמ"ש ברבות, וכמשארז"ל לך הוי' הגדולה זו מע"ב, א"כ פי' לך ה' הגדולה הוא היפך מה שפי'44 לך הוי' הגדולה ביטול המדות לבחי' לאו מכל אינון מדות, וזהו ענין ההילוך בים החכמה וההחזרה משם. וגם י"ל שע"י לך ה' הגדולה בבחי' ביטול בתפלה עי"ז נמשך לך ה' הגדולה שיומשך בבחי' גדולה, כי במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו. ולפי' שפי' ים הוא בחי' מל', ענין כל הנחלים זהו ע"י התורה בחי' נחל איתן והאיתנים מוסדי ארץ כנ"ל, והים איננו מלא כי נקיט ויהיב. אך לפי מ"ש אל מקום משמע שהולכים המים חזרה, וא"כ קאי זה על העלאת מ"ן דמל' ע"י בחי' בירור התורה, ונמצא שעולה חזרה בבחי' מ"ן לז"א דאצי'. ולפי' הזהר שנמשך
הערות
- 41. בלק"ת בד"ה ראה אנכי נותן : פ' ראה יח, ב.
- 42. בד"ה ראה הנ"ל ובהגהות לשם בספר תרכ"ב : נדפס באוה"ת ראה ע' תרלו. וראה גם סה"מ תרכ"ו ע' רח. הובא לקמן בד"ה משכיל לאיתן.
- 43. כמשנ"ת מזה באורך בד"ה א"ר יוסי יהא חלקי : סה"מ תרכ"ט ע' לב. וע' לד ואילך.
- 44. כפי' הב' בפי'. . לך ה' הגדולה שיש לך תלוי ראש. . היפך מה שפי' : ראה במדב"ר פ"א, ט: שאו את ראש, אמר הקב"ה לישראל כו' כשם שיש לי תלוי ראש (זקיפת ונשיאת ראש) על כל באי עולם שנא' לך ה' הגדולה, כך עשיתי להיות לכם תלוי ראש. וראה סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' רא: יש ב' פי' בפי' לך ה' הגדולה, הא' (מלמטלמ"ע) הוא כי מדת הגדולה בטל וטפל לך לעצמותו ית', והב' (מלמעלמ"ט) לך ה' הגדולה שנמשך בבחי' הגדולה וכמ"ש במד"ר כשם שיש לי תלוי ראש על כל העולם שנא' לך ה' הגדולה. וראה גם אוה"ת מסעי ע' א'שסו. ואתחנן ע' רנד-ה. סה"מ תרכ"ז שם ע' שעב. ועוד. [edn_69_יב] וענין מה שאיננו מלא : בשולי הגליון נרשם בגוכי"ק: צ"ע ענין והים איננו מלא, וי"ל לפי שצ"ל תמיד והגית בה יומם ולילה, אך באמת י"ל שהים איננו מלא לפי שאל מקום כו' שבים היינו פי' הב' בלך ה' הגדולה. ולפי' הא' שקאי על המל' לפי דנקיט ויהיב, כן בתורה עי"ז נמשך המשכות אלקות בבי"ע.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.