שיג

שבממוצע, כי השראת אוא"ס ב"ה הוא בחכ' ונק' ים החכמה והוא בחי' ים הקדמוני[ednref_68_יא], והיינו שבו שורה ומתלבש בחי' קדמוני כו', והנגלות לנו ולבנינו זהו בחי' ו"ה שרש ומקור לבי"ע כי אמרתי עולם חסד יבנה, וכתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה כו' וכמש"נ לעיל בענין ההפרש בין מוחין למדות³⁶ בענין המשלי' דארי' הנ"ל.

[מה)] ולפ"ז יתורץ למה נאמר נחלים³⁷ ולא נהרות, הגם שהנחלים הם קטנים מנהרות כמ"ש הג"פ שהובא לעיל, מ"מ באשר תיבת הים קאי על הים הקדמוני, שלגבי' הנהרות דמדות דז"א הם קטנים וכמובן מענין המשלים הנ"ל שהם רק כמו משל לגבי הנמשל לגבי בחי' ים החכמה, ולכן נא' לשון נחלים. והענין דהנה ים הקדמוני רומז על בחי' החכמה ע"ש שבו שורה בחי' קדמוני כו', להיות כי השראת אוא"ס הוא בחכ' כו' כנ"ל, וים סוף הוא בחי' המל' סופא דכל דרגין כנ"ל, וים סתם כולל שניהם כי איננו דבוק לתיבה שלאחריו כמו ים הקדמוני שתיבת ים דבוק לתיבת קדמוני ואז מורה על ים פרטי, אמנם תיבת ים סתם כולל כל הבחי' ים, ולכן באשר שבל' הפסוק נא' סתם אל הים ולא פרט איזהו, לכן אמר ל' נחלים שמורה על נהר קטן, מהיות כי נגד החכמה המדות הם קטנים כנ"ל. וגם לפי פי' המכלול שעושה כעין פשר שמקום אשר המים נגרים בו יקרא נחל גם כשאין שם מים, מ"מ ניחא שגם כשעוברים שם מים נקרא ג"כ נחל, וכמ"ש הג"פ שבלשון בני אדם נהר קטן יקרא נחל, מ"מ גם בנהר קטן יש שם מים, וכ"ש לפי מ"ש שבאמת אין אנו צריכים כלל לפי' בישוב דברי הת"י ורש"י³⁸, וכ' זה רק ליישב פי' בעצמו, וע"ד העבודה יובן ענין הנ"ל שכל הנחלים הולכים אל הים. ובזה יתורץ ג"כ מהו שייך ענין כל הנחלים הולכים אל הים לפי מה שפי' שי"ה נק' ים, וע' בת"א בד"ה וה' הולך לפניהם³⁹, שלכאו' יפלא מהו שייך ענין הנחלים שפי' על מדות שילכו אל הים היא החכמה, דאילו לפי' ים שקאי על בחי' מל' ניחא כנ"ל, אבל לפי' ים שקאי על החכ' לכאו' אינו מובן כלל ענין מה שהולכים הנחלים אל הים.

[מו)] אך הענין הוא דהנה כתי' וצדקה כנחל איתן, פי' איתן הוא מל' והאיתנים מוסדי ארץ⁴⁰, איתנים אותיות תנאים שהם מוסדי ארץ בחי' תושבע"פ, שנק'