שיב

נראה לעין קודם שנשרף, עיקרו הי' מיסוד העפר שבו רק שאמ"ר כלולים בו, כי העפר הוא חומרי יותר מכולם ויש לו אורך ורוחב ועובי, משא"כ באש ורוח ומים הם מעט מזעיר בעץ, וכל ארכו ורחבו ועוביו הכל הי' מן העפר והכל שב אל העפר שהוא האפר הנשאר אחרי שנפרדו ממנו אמ"ר ועובי. והנה כמו שהאפר אין לו דמיון וערך אל מהות העץ הגדול באורך ורוחב ועובי קודם שנשרף לא בכמותו ולא באיכותו אף שהוא מהותו ועצמותו וממנו נתהוה, כך אמר אברהם אע"ה על מדתו מדת החסד והאהבה המאירה בו ומלובשת בגופו דאף שהיא היא מדת אהבה וחסד עליון שבאצי' המאיר בנשמתו שהיתה מרכבה עליונה, אעפ"כ בירידתה למטה להתלבש בגופו ע"י השתלשלו' העולמות ממדריגה למדרגה ע"י צמצומי' רבים אין דמיון וערך מהות אור האהבה המאיר בו אל מהות אור אהבה וחסד עליון שבאצי' אלא כערך ודמיון מהות העפר הנעשה אפר אל מהותו ואיכותו כשהי' עץ נחמד למראה וטוב למאכל עד"מ, ויותר מזה להבדיל באלפים הבדלות רק שדיברה תורה כלשון בני אדם במשל ומליצה. והנה נודע שהנשמות גבוהים מהמלאכי' (וכ"ש האבות שהיו נשמות דאצי'), שהנשמות הם מבחי' פנימיות הכלים והמלאכים מחיצוניות הכלים, ומה לנשמת אברהם אמר על עצמו שהוא בחי' עפר ואפר כ"ש על מיכאל דבריאה שהוא נברא ובע"ג מבחי' חיצוני' הכלים. ולכן כדי שיהי' התהוות המלאכי' ואפי' נשמות זהו ע"י בחי' ממוצע והוא בחי' מל' דאצי'.

וענין הממוצע הוא שההשפעה מתעלמת בו תחלה ואח"כ בא להמקבל, וכענין המתורגמן³⁰ שהי' שומע הדרשה מפי הרב שמתעלם בו ואח"כ משמיע קולו לרבים, או משה קיבל תורה מסיני, וב' בחי' שבממוצע הי' משה ואהרן³¹ ביציאת מצרים. וכמו בדצח"מ יש ממוצע בין כל מין³², שהממוצע בין דומם לצומח הוא עצי אלמוגים שהם בעצם אבן ועכ"ז הם צומחין, וכן בין צומח לחי ממוצע שיש עוף שצומח מן האילן כמבואר בש"ע³³, וכן בין חי למדבר יש ממוצע והוא הקוף, או י"ל אדני השדה, שהרי ר' יוסי סובר שמטמא כאדם בפ"ח דכלאים מ"ה. ובין כלליות דצח"מ שבעשי' ליצי' הממוצע הוא בחי' כתר דעשי', ולכן נק' הג"ע תחלת מעשיך כמ"ש בלק"ת בד"ה ביום השמע"צ³⁴, והמל' דאצי' היא ממוצע בין בי"ע לאצי'. וכמו"כ אצי' הוא ממוצע בין אוא"ס המאציל לבי"ע³⁵ שכדי להיות התהוות בי"ע בחי' בע"ג מאוא"ס הבלתי בע"ג צ"ל ממוצע, והממוצע הוא אצי' בכלל, וב' בחי' שבממוצע זהו בחי' י"ה ובחי' ו"ה, שזהו מ"ש הנסתרות להוי' אלקינו שזהו בחי' העליונה