ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמרים[כל הנחלים הולכים]שי

שי

שלפי שהאיר מאוא"ס שלמעלה מהשתלשלו' לכן גם למטה הי' גילוי כלליות בחי' ההעלם. וזה הי' ע"י שהוליך ה' ברוח קדים עזה, פי' רוח קדים היינו מבחי' קדמונו של עולם שלמעלה מגדר עלמין כלל[ednref_67_י] שעש"ז אנו מכנים לקרוא בחי' זו בשם קדמונו ש"ע, שבכ"מ שנא' עולם בחי' זו הוא קדמונו, ועי"ז נעשה קרי"ס, פי' ים סוף הוא מה שהוא סוף כל דרגין דאצי' היינו בחי' מל' שמקבלת מבחי' ים החכ' דאצי', שהחכ' היא ראשית הגילוי, ובכלל אצי' היא בחי' חכ' כי אבא מקננא באצי' (וע' במ"א בהפרש המדריגות אצי' עצמו, ואבא מקננא באצי', ואצי' חכ'21, ואכמ"ל בזה. וע' ג"כ בביאור לד"ה וכל העם רואים בענין קול שופר ובענין ב' שמות דמ"ץ פ"ץ22), וים סוף הוא סוף מדרגות האצי', שאצי' הוא מעולמות הא"ס, וע"י בחי' רוח קדים הנ"ל נתגלה העלם הכללי לידי גילוי גמור בסוף כל המדריגות, שהרי גם שפחה שהיא בחי' ומדריגת העשי'23 כמ"ש במ"א (וע' ג"כ בד"ה וכי ימכור איש את בתו לאמה) ראתה ג"כ על הים מה שלא ראה יחזקאל, ע' במכילתא פ' בשלח ע"פ זה אלי.

[מג)] ובכ"ז יובן ענין מ"ש כל הנחלים הולכים אל הים, שפי' ים הוא בחי' המל' סודכ"ד דאצי', והנחלים הוא בחי' המל' של כל המדות שהם הולכי' אל הים, שבנין המל' הוא מהמל' שבע"ס, ומ"מ הים איננו מלא להיותו משפיע בבי"ע אח"כ ע"י בחי' המל' שנק' בשם ארץ. וז"ש בזהר נקיט מהאי גיסא ויהיב בהאי גיסא, ר"ל שמקבל מאצי' ומשפיע לבי"ע, והיינו שהמל' הוא בחי' ממוצע והוא משפיע וגם מקבל. וזהו הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים, פי' זנב לאריות הוא בחי' המל' שנק' בשם ים, ה"ה זנב לאריות ע"ס דאצי' שנק' אריות החכ' שמאיר באצי', שהחכ'

הערות

  1. 21. (וע' במ"א בהפרש המדריגות אצי' עצמו ואבא מקננא באצי' ואצי' חכ' : ראה אוה"ת וארא ע' קנ ואילך. ויקרא (כרך ג) ע' תשלא ואילך. בלק ע' תתקפ. ביאוה"ז להצ"צ (כרך א) ע' סד. שם (כרך ב) ע' תתקסג-ד.
  2. 22. בביאור לד"ה וכל העם. . ב' שמות דמ"ץ פ"ץ : אוה"ת יתרו ע' א'ב ואילך. וראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרלח ואילך. אוה"ת יתרו שם ע' תתקצז ואילך.
  3. 23. שפחה שהיא בחי' ומדריגת העשי' כמ"ש במ"א. ֿ. בד"ה וכי ימכור איש את בתו : ראה תו"ח שמות (כת"י הר"ש סופר) עא, ב ואילך. [ובהוצאת תשס"ד בח"ב רצג, א ואילך]. אוה"ת משפטים ע' א'קכז ואילך. [ושם ע' א'קמ: עבד כנעני בעשי', ועבד עברי ביצירה, ואמה העברי' בבריאה. וראה תו"א יתרו עב, ד: עבדים הם מט"ט וסנד"ל שביצי' ועשי', ושפחה היא בחי' בריאה]. [edn_67_י] קדמונו של עולם שלמעלה מגדר עלמין כלל : בשולי הגליון נרשם בגוכי"ק: לפמש"נ בפי' קדמונו של עולם, צ"ע לשון ים הקדמוני חכ', אך י"ל קודם לבחי' ים סוף, וזהו בהכרח שהרי ממל' דחכ' נעשה חכ' שבמל' וכנ"ל באורך. גם י"ל ים הקדמוני ה"ה שם המושאל. גם י"ל מילה מורכבת דמיון לבחי' קדמוני, כמו שהקדמוני קדי' כן זה קדי', כי אצי' הפרשת הארה והוא וחכמתו אחד כמ"ש הרמב"ם, וע"ד אדם אדמה לעליון, ע' בהוספות לת"א במג"א .
  4. 187. ע' בהוספות לת"א במג"א : ראה גם תו"א מג"א צח, ב (אודות משל הקדמוני).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.