שט

יש מאין, ואם הי' מבחי' המל' [דמדות] דאצי' הי' הכל ע"ד השתלשלו' ולא הי' מציאות הגשמי, וכנ"ל שהתהוות הגשמי' מן הרוחניות אין לך בריאה יש מאין גדול מזה, וכדי להיות בריאה יש מאין זהו ע"י העלם בחי' ים שבמל' דוקא, ומה גם כי כל מדת המל' היא מדת ההתנשאות בעצם כו', ונבנה מהתנשאות שבמדות כו'.

היוצא מזה שים וארץ שניהם במל', רק שהים הוא בחי' עליונה שבמל' המעלמת אור המדות דאצי', והוא הסיבה שיוכל להיות בחי' ארץ שהוא בחי' המל' שנעשה מקור ושרש לבחי' התהוות בי"ע כו'.

ובמ"א ביאר אאמו"ר זצ"ל שים ויבשה הוא בחי' חיות המלאכים¹⁵ שנק' בשם נוני דימא רבה, וחיות הנבראים דבי"ע, ע' בבה"ז בשלח בד"ה עוי"ל¹⁶ מאמר הנ"ל באו"א, אך לפמשנת"ל בחי' ים הוא בחי' התחתונה שבאצי' שזהו"ע ים בחי' סופא דכל דרגין, וקרובין הדברים כמשנת"ל שהרי בלק"ת בד"ה שה"ש¹⁷ פי' שים הוא בחי' שכינתא עילאה כמו הבינה והוא בחי' כלת משה שנת' במ"א¹⁸, וע' בלק"ת בד"ה ששת ימים הראשון פ"ה¹⁹.

[מב)] אמנם הנה כ"ז הוא כשנמשך כסדר ההשתלשלו', אז הוא ההמשכה כסדר ההשתל' ים ויבשה עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא, וכמשנ"ת שבכדי להיות בחי' ארץ שהיא מקור לנבראים בע"ג דבי"ע זהו ע"י שמתעלם תחלה בבחי' מל' הנק' ים סופא דכל דרגין, ולולא ההעלם לא הי' יכול להיות גילוי, וכמו כאשר כבר נתהוה נא' ג"כ ויהי ערב ויהי בקר, ערב תחלה, שארז"ל כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא, כ"ש במקור שיוכל להיות התהוות בחי' ארץ צ"ל העלם תחלה, וי"ל שמפני שבמקור בחי' התהוות הארץ הי' ע"י העלם הים תחלה כמשנת"ל, לכן גם אח"כ כשנתהוה מבחי' הנק' ארץ סדר ההשתל' נעשה ג"כ בחי' חשוכא ברישא והדר נהורא. אך בשש"פ בעת קרי"ס האיר בחי' אוא"ס שלמעלה מהשתל' לגמרי שלגבי' אצי' ועשי' שוים ממש, וכחשיכה כאורה בשני כפי"ן²⁰ שגם האור שוה לחושך ולילה כיום יאיר, אז נתגלה העלם הים להיות יבשה, ולא די בהגילוי לבד כ"א עד שבנ"י הלכו ביבשה בתוך הים שנתגלה להם כנ"ל בבחי' הרגשה וגילוי בנפשותם עד שברגלם הלכו ביבשה בתוך הים כו', והיינו ג"כ כנ"ל