שו

בהאי גיסא⁵, ועל דא כל הנחלים הולכים אל הים וגו' אמאי איננו מלא בגין דנקיט ויהיב אעיל ואפיק. והיינו כי ים הוא בחי' מל' כמ"ש בזהר בראשית דל"ג א', וזהו יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, פי' מקום אחד קאי על בחי' מל' שהיא משלמת לאחד, ופי' במק"מ בדל"ג הנ"ל שזעיר נק' אח והמל' דלי"ת לכן המל' משלמת להיות אחד כו', וא"כ פי' כל הנחלים הולכים אל הים היינו מה שהמל' מקבלת מכל הע"ס⁶ וכמשנת"ל שמבחי' מל' שבחסד נעשה חסד שבמל', ומבחי' מל' שבגבורה נעשה גבו' שבמל', ועד"ז כל הע"ס שבמל' שז"ע מ"ש כל הנחלים הולכים אל הים. אך לפ"ז אינו מובן מ"ש והים איננו מלא הלא היא מתמלאת להיות נבנה בבחי' פרצוף שלם, וי"ל שמ"מ גם אח"כ היא צריכה לקבל היחוד מבחי' ז"א בחי' שמש, וכמו יחוד שמשא וסיהרא בכל ר"ח הגם כי כבר נעשה בנין המל' בכלל בר"ה ע"י ט' ברכות וט' תקיעות דר"ה כמ"ש מזה במ"א⁷, ואין כאן מקומו להאריך בזה. אך מ"מ אינו מובן שהרי אמר הכתוב אל וגו' שבים ללכת, נמצא כי הטעם שאיננו מלא זהו מחמת שהולך שנית להנחלים ולא מפני שאמרנו שהרי המל' גם כשנבנית בבחי' פרצוף מ"מ צריכה לקבל מהשמש, לכן צ"ל שהעיקר כמ"ש בזח"א ויחי דרל"ה הנ"ל אמאי איננו מלא בגין דנקיט ויהיב, והיינו שמקבל מע"ס דאצי' ומשפיע לבחי' בי"ע, ולכן איננו מלא⁸.

לט) ] והענין הוא דהנה ים וארץ למעלה⁹ הוא בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא, והוא עד"מ ים וארץ למטה דכל מה שיש ביבשה יש בים, אלא שביבשה הוא באתגליא שכל הנבראים נראים ונגלים, משא"כ בים הם באתכסי' להיותם מובלעים ומכוסים במי הים המכסה עליהם¹⁰. וכמו"כ בבחי' מל' דאצי' נק' ארץ ונק' ג"כ ים, והיינו כי בחי' הארת והמשכת המל' דאצי' שנמשכת ומתלבשת בבי"ע להחיות העולמות מאין ליש שהם בחי' עלמין דאתגליין שנראין ליש ודבר נפרד בפ"ע הנה בחי' זו נק' בשם ארץ, ועז"נ תדשא הארץ דשא כמ"ש בזהר בכ"ד, וכמ"ש באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי¹¹ שעיקר התהוות היש ודבר נפרד לגמרי הוא ממל' דאצי' שנעשה עתיק דבריאה כי אין מלך בלא עם, משא"כ מבחי' המדות עצמם דאצי' יעו"ש. והנה המל' מקבלת האור והשפע מאוא"ס ב"ה ע"י המדות דאצי'