רצג

הנפש מה היא כלל, אלא שמחמת שאנו רואים שהגוף חי הרי אנו יודעי' שיש נפש המחי' את הגוף, אבל זהו רק בדרך ידיעת המציאות לבד ולא השגת המהות כלל.

ועד"ז יובן בכלליות העולם הנה מה שמחי' ומהוה את העולם אינו מושג לנו כלל, רק ממה שאנו רואים שהעולם חי, כי האדם הוא עולם קטן וכמ"ש באדר"נ שכל מה שיש בעולם יש באדם, ולכן כמו באדם אנו מכירים שיש בו נפש המחי' אותו, כן בעולם שהוא גוף גדול עכצ"ל שיש בחי' חיות רוחני המחי' ומהוה את העולם, אמנם כמו הנפש המחי' את הגוף אין אנו יודעים מהו מהות הנשמה כ"א בדרך ידיעת המציאות ולא השגת המהות כלל, כן בחיות המחי' את העולם אנו יודעים רק בבחי' ידיעת המציאות לבד ולא השגת המהות כלל. וגם המלאכים שעומדים ברום עולם ג"כ אינם יודעים כלל בבחי' השגת המהות את חיותם וחיות כל העולמות כ"א בדרך ידיעת המציאות, שלכן נאמר וצדקתך ירננו, הנה הרינה שלהם הוא רק בבחי' צדק מלכותא קדישא²⁷ שהוא בחי' הארת מדת המל', וכמו מלך שרק שמו נק' עליהם אבל עצמותו אינו מתפשט כלל, כן בחי' מל' למעלה הוא בחי' שם לבד, וג"ז יודעים רק בדרך ידיעת המציאות ולא השגת המהות כלל. וא"כ הנשמה כמו שהיתה למעלה קודם התלבשותה בגוף שנא' בה חי ה' אשר עמדתי לפניו, ג"כ האהוי"ר שהי' לה אם כי נשמות גבוהי' ממלאכי' ששרשן הוא מפנימיות הכלים, מ"מ מה שהשיגו זהו רק בדרך ידיעת המציאות ולא השגת המהות. אך ע"י ירידת הנשמה בגוף הנה ע"י העסק והעבודה בתומ"צ הנה היא באה בג"ע לבחי' השגת המהות, שהרי צדיקי' יושבים ונהנים שם מזיו השכינה, וז"ע מה שבג"ע נא' שם מלא ה' אלקי' היינו ששם מאיר שם הוי' ע"י בחי' שם אלקי' כו'.

[כט)] אמנם בכדי שיהי' מ"ת הוצרכו תחלה לילך בים ביבשה, היינו שישיגו גם בבחי' המל' הנק' בשם ים בחי' עלמא דאתכסיא, ואז יוכלו לקבל התורה, ולכן הי' הגילוי בקרי"ס שגם שפחה ראתה על הים ואמרו זה אלי שהי' גילוי בבחי' זה כו'. וזהו שנא' בשירת הים אשירה להוי', להיות כי ע"י עברם בים היא בחי' המל' כמו שהיא באצי' בחי' ים סוף סופא דכל דרגין דאצי', אז התחילו לומר שירה על בחי' ש' הוי' שראו כמ"ש זה אלי ואמרו אשירה להוי' כו'. וזהו מ"ש ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, פי' דרך הוי' שיהי' גילוי שם הוי', אמנם הנה בקרי"ס שכ"א אמר זה אלי צריך לומר פי' דרך הוי' היינו בחי' הדרך ומבוא²⁸ להיות שם הוי', כענין מ"ש חנון ורחום הוי' היינו מה שהוא ית' חנון ורחום בכדי להיות הוי'²⁹ כי שם