רצ

[כה)] ועד"ז בכל פרטי הנבראי', עד"מ שמים וארץ שלמטה, ועד"ז יש למעלה שהם בחי' זו"נ שבכל עולם, שזו"נ דעשי' הם מקור לבחי' השמים והארץ הגשמי', והמקור למקור הוא בחי' חו"ב דעשי' שהם ג"כ שמים וארץ כמ"ש במ"א¹⁶, וזו"נ דיצי' הם מקור לחו"ב דעשי', וחו"ב דיצי' מקור למקור, ועד"ז בבריאה זו"נ דבריאה הם מקור לחו"ב דיצי', וחו"ב דבריאה מקור למקור כו', וכמו"כ באצי' זו"נ דאצי' הם מקורי' לחו"ב דבריאה רק שזהו ע"י בחי' התהוות יש מאין דמל' דאצי' כמשנ"ל, ומ"מ התהוות המל' הוא ממל' דע"ס, וחו"ב דאצי' הם שמים וארץ עילאין, וכנודע מענין ההפרש בין משה לישעי' שמשה אמר האזינו השמים ותשמע הארץ, וישעי' אמר שמעו שמים והאזיני ארץ, השמים דאינון ידיעין, שמים דלא ידיעין, והיינו בחי' זו"נ שנק' שמים וארץ, וחו"ב הם השמים והארץ, וגם בחי' כתר נק' שמים רק שהוא בחי' שמי השמים, ע' בד"ה בעצם היום הזה הגהות על מאמר הנ"ל שבת"א¹⁷ יעו"ש. ועד"ז בכל הנבראים, וכמו יום ולילה הם ג"כ בחי' זו"נ שבכל סדרי ההשתל', והמקור הוא בחי' זו"נ דאצי', והמקור למקור ז' ימי קדם, ושם באצי' בחי' יום ולילה הוא ברוחניות בדקות מאד, וגם בכל סדרי השתלשלו' דבי"ע, וכנודע ממשה כשהי' בהר מאין ידע אם זהו יום או לילה, כשמלאכים אומרים קדוש ידע שזהו יום וכשאומרים ברוך ה"ה לילה, שקדוש וברוך אינו בערך יום ולילה הגשמי' שלנו אלא שעכ"פ ה"ה מקור ליום ולילה שהרי משה ידע מזה, ועוד איתא שכשלמדו אותו תושב"כ ידע שזהו יום ותושבע"פ ידע שזהו לילה (כמ"ש כ"ז בילקוט ס"פ תשא רמז ת"ו), שאינו בערך כלל וכלל תושב"כ ותושבע"פ ליום ולילה הגשמי', ומ"מ ידע מזה על יום ולילה הגשמי' כו'. ועד"ז תמצא בכל פרט ופרט מהנבראי' שיש דוגמתם ברוחני' עד רום המעלות כו', אשר כל בחי' נגד זולתה היא רק משל לבד.

[כו)] והנה כל המשלי' האלה שרש שרשם הוא רק מבחי' שם אלקים, כי בכדי שיוכל להתהוות שבחי' א' יהי' משל לגבי זולתו זהו ע"י בחי' המגן ונרתק דש' אלקי' (וגם בכתר יש בחי' שם אלקים וכנ"ל בענין ה' אלקי' דיבר, שא' גם שם אלקי', וע' בסה"מ¹⁸ שפי' בחי' ק"ך צירופי אלקי' דיתבא על כורסי' דשבבין לאכפי' להון), ומאחר שכל המשלים האלו הוא מבחי' שם אלקי' ממילא כל התהוות הנבראי' הוא ע"י שם אלקי' גם בנבראי' שנא' בהם ה' אלקי' שם מלא ג"כ, פי' שנתהוה ע"י שם אלקים, דבלא בחי' שם אלקי' לא הי' יכול להיות מציאות הגשמי כלל וכלל, ונמצא כמו בכל הנבראי' נא' בראשית ברא אלקי' כ"ה בכל הנבראי' אפי' בג"ע, שהרי הוא השגה בהגבלה לכאו"א לפי ערכו ומעלתו כו', רק שבזה הוא יתרון הנבראי' שנא' בהם שם מלא כמו ויטע ה' אלקי' גן בעדן¹⁹ היינו ששם מאיר גילוי שם