רפו
של עולם בחי' קדמון לכל הקדומים ומשם יכול להפך סדרי השתלשלו' שמים יעשה יבשה כו'.
אך בכדי שיומשך מבחי' רוח קדים לזה א"ל ואתה הרם את מטך, ונודע כי א"א להגביה את המטה אם לא ע"י הרמת היד, ושרש ענין הרמת היד, הנה הידים הם בחי' מדות עליונות, ואם כי לידת המדות הוא מהבינה, אמנם שרש שרשם הוא מבחי' גבוה יותר שזהו שאמרו ז"א בעתיקא אחיד ותליא30 וכענין שנת' במ"א בענין ההפרש בין כבש לכשב31 שכבש הוא כמו שהוא בסדרי השתלשלו' כ"ף רומז לבחי' כתר, בית חכ' או חו"ב, שי"ן חג"ת, אבל כשב השי"ן קודם לבי"ת היינו כמו שרש המדות שקודמים לחו"ב, ועד"ז ציוה לו בכאן הרם את מטך, פי' מטך הוא ל' ממשלה[ednref_62_ה] וציוה שיגביה בחי' הממשלה לשלוט על הים, ונטה את ידך הוא ג"כ כענין גודל מלשון יד ושם, על הים ובקעהו, ועי"ז ויולך ה' ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה. ויבקעו המים, פי' הת"י לי"ב גזרים, והיינו בכדי שכל שבט יעלה במסילה בפ"ע, והיינו בהיות נודע כי י"ב שבטים הם כנגד י"ב בקר דבריאה והים מכסה עליהם מלמעלה, אמנם שורש ענין קרי"ס שיבאו בנ"י בתוך הים בחי' עלמא דאתכסיא ביבשה, ויתגלה בחי' האצי' איך שיהי' אם כפי' הזהר או כפי' האריז"ל יהי' איך שיהי' הרי נתחבר האצי' עם הבריאה, ולהיות נודע כי גם באצי' יש י"ב גבולי אלכסונין דז"א, וז"ע ששם עלו שבטים שבטי י"ה, שעלו מבחי' י"ב בקר דבריאה להיות בבחי' שבטי י"ה הוא בחי' י"ב גבולי אלכסוני' דז"א דאצי', ובכדי שכל שבט יעלה במסילתו הראוי' לו בפ"ע לזה נקרע הים לי"ב קרעים, וזהו ויבקעו המים. ונמצא כי שניהם אמת שנקרע הים תחלה מחמת בחי' הרוח קדים מבחי' קדמונו של עולם ונעשה הים חרבה, ואח"כ אמר ויבקעו המים היינו שמספר לנו שנבקע הים לי"ב גזרים בכדי שכל שבט יעלה במסילה בפ"ע כו'.
הערות
- 30. המדות. . שורש שרשם. . גבוה יותר. . ז"א בעתיקא אחיד ותליא : ראה תו"א יתרו עב, סע"ב-ג. עג, א. לקו"ת שמיני יט, ב. במדבר יט, ב. חוקת נח, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שסד. תקס"ח ח"א ע' א. וע' ד ואילך. ענינים ע' תיח ואילך. ועוד.
- 31. שנת' במ"א בענין ההפרש בין כבש לכשב : לקו"ת אמור לז, ב. לח, סע"ד ואילך. [edn_62_ה] פי' איש ל' ממשלה : בשולי הגליון נרשם בגוכי"ק: צ"ע ממ"ש להיות כל איש שורר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.