רפה

יסורים קשים ומרים ושמו אותו בסוהר, ונמצא כי בירר חלקו בתהו, והרי לחלקו בירר כל בחי' התהו, ונמצא כי הקדמת התהו נגד חלקו אינו קדימה בעצם כ"א כמו הקדמה לעצם הדבר, ולכן כשראה הים את ארונו נס מפניו, שהרי בירר כל חלקו בבחי' התהו, ולכן לגבי יוסף אינה טענה כלל מה שקדם ונברא בשלישי, [כי] הלא כ"ז הוא בבחי' התיקון ויוסף בירר חלקו בתהו שקדם לתיקון ונעשה לו הקדמה לבד לבחי' התיקון והעיקר הוא התיקון שאחר התהו כו'. ובאמת גם לפני משה אין זה טענה נכונה כלל, שהרי משה הי' משמיטה ראשונה²⁶. אמנם מה שנס הים לפני ארונו של יוסף אין זה ענין קרי"ס כלל, שמשמע מלשון נס שריחק א"ע מן שפת הים ולא נבקע כלל, שאין לשון בקיעה בכלל ניסה ולא זה הי' המכוון, כי אם הי' המכוון שיוכלו ישראל לעבור ביבשה במקום אשר הי' ים תחלה וכאשר הם לא עברו את הים לרחבו כ"א באותו צד שירדו בו עלו הי' די גם במה שנס הים מפני ארונו של יוסף, אבל באמת עיקר המכוון הי' בשביל שילכו ישראל תוך הים דוקא ביבשה שזה לא די בניסה כ"א בבקיעה דוקא.

[כב)] וזהו ענין בוקע ים לפני משה דוקא, כי הנה כתי' אלה תולדות יעקב יוסף, ונת' פי' בכ"ד²⁷ שתולדות יעקב היינו הגילוי מבחי' יעקב, כי הולדה הוא ענין גילוי מהמוליד, והיינו כי יעקב הי' בחי' בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, פי' מקצה השמים דלעילא עד קצה השמים דלתתא, ובכדי להיות גילוי ממנו לארץ זהו ע"י יוסף בחי' יסוד ז"א, כי יעקב ויוסף הם עץ ארז ואזוב ו"ו והמילוי²⁸ הוא ג"כ וא"ו, אבל משה ויעקב הנה אמרו שמשה מלגאו ויעקב מלבר²⁹, וא"כ בכ"מ שנאמר שיעקב הוא שם הנה שם עצמו משה מלגאו, וקרי"ס הי' עוד לפני משה היינו למעלה מבחי' משה כו'. והענין הוא דהנה ים הוא בחי' מל' ים סוף סופא דכל דרגין, ולכן כשראה הים ארון יוסף הוא בחי' יסוד, ע"ד הנה ארון הברית אדון כל הארץ, נס מפניו ע"ד שארז"ל הכלה הופכת פני' ואוכלת, אבל מ"מ אין זה בקיעה שזה רומז על בחי' הביטול לגמרי כ"א רק ע"ד הכלה הופכת פניה, אבל מ"מ היא אוכלת שלא נתבטלה לגמרי, אבל ענין בוקע ים לפני משה שנתבטל הים לגמרי ונקרע לקרעים, זה הי' מלפני משה היינו מבחי' גבוה אפי' ממדרגת משה שמשה מלגאו. וזהו ויולך ה' ברוח קדים הוא בחי' המשכה מאוא"ס קדמונו