רסט

ומתבונן איך הי' מבקש מה' שיעזור לו שיוכל לעשות נגד רצונו ב"ה, אלא שלא התבונן כלל, וכ"ש שלא נמשך בבחי' הדעת שהוא בחי' ההתקשרות, שהרי רחוקים הם זמ"ז בשני קצוות שאם הי' מקושר לא הי' עושה היפך רצונו ית', וכשהוא עושה היפך רצונו וגונב ה"ה מרוחק בתכלית הריחוק, וכ"כ מוחו ולבו אטומים שאינו מבין כלל ואינו מתבונן בזה שמדבר ומבקש, ומ"מ נק' אמונה, אך ה"ה אמונה שהיא רחוקה בתכלית הריחוק. ויש אמונה שהיא יותר קרובה ומ"מ אינה אמונה שלימה, והוא מה שפי' ע"פ והי' אמונת עתך שמאמין בחיי עולם וזורע⁶, שזהו לא יתכן לקרות אמונה שלימה, והלא יודע היטב שכשזורעים בארץ צומח, והוא עצמו בשנה הקודם לזה זרע והצמיח, וא"כ איך יתכן לקרות ולכנות זה בשם אמונה, והרי לא הגבילו שדוקא כשזורע בפעם הראשון, אלא שהגם שיודע היטב וראה בעצמו מ"מ נק' זה בשם אמונה שמאמין בחיי עולם וזורע, והיינו הגם כי זהו אינה אמונה כ"כ מ"מ ה"ז הוא בכלל אמונה כו'. ונמצא כי יש מדרגה שני' באמונה, ומ"מ בחי' אמונה זו א"א לדמותה לאמונה שאחד מאמין מה ששמע מזולתו.

ולכן האמונה מה שהאמינו ישראל בהיותם תחת יד מצרים כשאמר להם משה מאמר האל פקד פקדתי ה"ז אמונה שלימה שהאמינו לדברי משה שאמר השי"ת כך, וגם האמינו בהשי"ת שביכולתו להוציאם מתחת יד פרעה ושיוציאם משעבוד הקשה דמצרים, ומ"מ אמונה זו היא האמונה שבבחי' שמיעה עדיין, שהרי כך נא' ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' וגו' שלא הי' אמונה זה בהם רק כמו מי ששומע ומצייר הדבר ע"פ מה ששמע ומאמין שכן הוא, אבל לא יתכן לקרות אמונה זו בשם אמונה שבא מחמת שראה איזה דבר, שהרי אינה דומה שמיעה לראי'⁷, פי' שכאשר האדם שומע איזה דבר מחבירו ומאמין לו שכן הוא, נמצא הרי הוא מצייר הדבר בשכלו שיבין היטב מה ששמע מחבירו עד"מ הגדת עד מפי עד בדברים שהתירו רז"ל עד מפי עד כמו עדות אשה וכדומה הרי העד אינו יכול להעיד רק מה ששמע מחבירו בלתי שום תוס' כלל, וא"כ כשבאו להעיד בעדות אשה להתירה מכבלי העיגון ע"פ סימנים מובהקים או בטביעת עין שזהו דוקא ע"פ הכרה בפרצוף פנים וחוטם כמ"ש הכרת פניהם ענתה בם, שכ"ז הוא הודאה ע"פ בחי' שמיעה מה ששמע שמעון עד השני מראובן עד הראשון, שראובן הכיר את לוי הנטבע ע"פ הסימנים מובהקים שהי' לו בו או ע"פ הכרת פרצוף פנים עם החוטם, ונמצא כי שמעון הוא רק מאמין לראובן ע"פ מה ששמע ממנו, הגם כי שמעון לא הכיר מעולם את לוי כלל כו', ולהיות כי אינו דומה שמיעה לראי' עד"מ הנ"ל כשמספרי' לאחד איזהו דבר והוא יודע ומבין הדבר היטב לאשורו, מ"מ כשרואה אח"כ הדבר הזה עצמו מתפעל ביתר שאת ויתר עז על מה ששמע תחלה, הגם כי בעצם הדבר לא