רסז

[כמה גדולים יורדי הים]

ד"ה כמה גדולים יורדי הים]

[tochen_begin]אך כו' כמה גדולים יורדי הים כו'[tochen_end]

[zman_begin]שחרית אחש"פ[zman_end]

בס"ד. יום אחרון של פסח.

[ז)] אך הנה עדיין צ"ל דברי המד"ר שאמר כמה גדולים יורדי הים¹ שהרי משה רבן של כל הנביאי' כמה נתחבט עד שביקש הראני נא את כבודך, ובים כולם אמרו זה אלי כל א' מראה באצבע זה אלי, שלכאו' יפלא הלא גם משה הי' מיורדי הים, ונמצא כי גם הוא ראה כמו כולם ולמה הי' צריך עוד לבקש הראני נא את כבודך, וגם משמע מהמד"ר הנ"ל שאמר כמה גדולים יורדי הים שמשמע שראיית הים היתה עוד יותר נעלה מראיי' משה, וכדמשמע לכאו' שהרי במשה כתי' וראית את אחורי ופני לא יראו, ובים נא' זה אלי כ"א מראה באצבע כו', דמשמע שהי' ראיית פניו. וגם עוד נוסף לזה שמשה ראה ע"י שביקש תחלה ובים הי' בלתי שום בקשה כלל, וכמ"ש ואתם תחרישון לא תתערון מידי וכמו שפי' רש"י שג' כיתות היו² כו', א"כ הלא נודע שכל דבר שבא באתעדל"ע בלתי אתעדל"ת ה"ה גבוה יותר, ובפרט בים שנא' להם ואתם תחרישון מובן שלמה ציוה ה' להם להחריש זהו מפני כי בחי' זו הוא אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת, וא"כ יפלא ביתר שאת למה ביקש משה עוד הראני נא את כבודך ולא פעל כל בקשתו שהרי אמר לו ופני לא יראו כו'. וגם צ"ל הלא נמצא בדרשי רז"ל בגמ' סוטה די"א ב' ובמד"ר שאמרו זה אלי שהכירו שזהו שהציל אותנו מגזירת פרעה כל הבן הילוד, שהיו נשי ישראל יוצאו' ומולידו' בשדה, שאמרו שם וכיון שמגיע זמן מולידיהם הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח שנא' (שה"ש ח) תחת התפוח עוררתיך, והקב"ה שולח משמי מרום מי שמיקר³ ומשפיר אותם כחיה זו שמשפרת את הולד שנא' (יחזקאל ט"ז) ומולדתיך ביום