ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםוהחרים ד' כו'רסו

רסו

יחזקאל, להיות כי אמרו זה אלי, וכל הנביאים לא נתנבאו אלא בכה בחי' כ"ף הדמיון ורק משה נתנבא בזה. ולכן ארז"ל במד"ר כמה נתחבט משה רבן של כל הנביאים עד שא"ל וראית אחורי, וכאן כאו"א מראה באצבע זה אלי, עד שראתה שפחה שהיא ממדריגות היותר אחרונים שבישראל כמ"ש ראשיכם כו' עד שואב מימך שזהו מדריגה העשירית שבישראל והיא גם היא ראתה בבחי' זה כו', שזהו שמחמת תוקף ועוצם הגילוי יכול כל איש זר לקרב אל הקדש פנימה. אך מ"מ הי' צ"ל תחלה כי ברח העם, והיינו כי ענין ופי' איש זר אין הכוונה על זר ממש כענין שנא' ועמדו זרים שזה יהי' לע"ל, דאל"כ היו יכולים המצרי' ג"כ להתקרב בהיותם בים ולמה נטבעו, אלא הכוונה בפי' איש זר כמ"ש איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא, פי' שהגם שהוא לוי או ישראל לזר נחשב נגד הכהן משרת ה' כו', ועד"ז הכוונה כאן שכל איש זר יוכל להתקרב הכוונה הגם כי איננו מוכשר עדיין כלל מצד עבודתו לגילוי עצום כזה, מ"מ יוכל להתקרב עד שגם שפחה שהיא ממדרגות היותר אחרונו' הוא מ"ש בפ' נצבים עד שואב מימך פרט היותר אחרון, מ"מ ראתה גם שפחה על הים, אמנם מ"מ ניזוזו ממקומם והיא גם היא בערך לבחי' הגבוהי' שבישראל שהרי כולם היו רק בבחי' כי ברח לבד כו', וכמ"ש בסש"ב27, וזהו פי' שכל איש זר יוכל לקרב אל הקדש בעת קי"ס שהי' עלמא דחירו מחמת עוצם הגילוי מבחי' רוח קדים קדמונו של עולם.

ולכאו' צ"ל מאחר שנמשך הגילוי' מבחי' גבוה מאד נעלה למה משם יומשך הדקדוק שדוקא מי שהוא זר ע"ד שפירשנו ולא זר ממש כפשוטו. אך הענין הוא ע"ד שמצינו שארז"ל ע"פ לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים, שג"ז יפלא מאחר שנמשך להיות נושא עון ועובר על פשע ומדוע דוקא למי נושא עון למי שעובר על פשע ולמי שמשים עצמו כשיריים. אך הענין דמי שאינו משים עצמו כשיריים ה"ה אינו כלי לקבל גילוי הוי' מבחי' רב חסד שנושא עון כו', ולכן צ"ל משים עצמו כשיריים בכדי שיהי' קצת כלי לקבל מבחי' זו דרב חסד שלמעלה מהשתל' וכמ"ש בת"א פ' ויקהל28 דבחי' חסד זוטא הוא כלי לקבל מבחי' רב חסד, שרצון התחתון הוא כלי לקבל רצון העליון, וע' בד"ה והי' שארית יעקב בקרב עמים רבים (למ"ד29).

ועד"ז יובן כאן שבכדי שיוכל גם שפחה לראות וכמו"כ כללות ישראל הי' צ"ל כי ברח העם הזזה ממקומם עכ"פ, ואם כי איננו כלי עדיין להגיע באתעדל"ת, והגילוי הוא בבחי' אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת כמ"ש ואתם תחרישון לא תתערון מידי, מ"מ היו צריכים קצת הכנה וכלי במה שיושרה גילוי עצום הלזה כו' שאז יוכל כל איש זר לבא אל הקדש פנימה, וכמו המלך בעת תוקף שמחתו וטוב לבבו מניחים הכל לבוא לראות פני המלך כמו השרים הנכבדים ועושה סעודה

הערות

  1. 27. ע"י שברח העם מבחי' הרע שבנפשם. . וכמ"ש בסש"ב : ראה תניא פל"א.
  2. 28. בת"א פ' ויקהל : דף פז, סע"ד.
  3. 29. בד"ה והי' שארית יעקב. . (למ"ד) : סה"מ תר"ל ע' קצט ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.