רסד
יוכשר למלאכה בעודו מעורב עם הפסולת, כך בכדי שיקבלו ישראל את התורה הוצרכו תחלה להיות במצרים בשעבוד קשה בכדי לזככם שיוכלו לקבל התורה. אך ענין קרי"ס יפלא למה היו צריכים לילך בים שנת"ל שזהו לאיזה תועלת והיינו ג"כ הכנה למ"ת, ולכאו' אינו מובן כלל למה צריכין לילך בים קודם קבלת התורה, ומה ניתוסף בנפשותיהם כשהלכו בים עד שמזה יהי' תועלת לקבלת התורה.
אך הענין הוא דבצאת ישראל ממצרים לא נזדככו בנפשותם עדיין ולא היו רק בבחי' אמונה בלבד וכמ"ש ויאמן העם, וישמעו כי פקד ה', ונודע כי שמיעה הוא מרחוק עדיין ששומע הדבר, ומהיות כי אינו דומה שמיעה לראי'22 שראי' הוא הנחה היותר נעלה בנפש כו', ע' בד"ה פקח עיניך וראה, ובקרי"ס נא' וירא ישראל כו' ויאמינו, שהיתה האמונה בבחי' ראי' והכרה, והיינו כי יצ"מ וקרי"ס הי' הכנה למ"ת ובמ"ת נא' וכל העם רואים את הקולות רואים את הנשמע ושומעין את הנראה, להיות כי פרחה נשמתן על כל דיבור ודיבור עד שבאו לעצם פנימיות נקודת הנפש אשר שם ראי' ושמיעה בלתי מחולקים כלל, שהרי התחלקותם הוא רק כשמתגלים בכחות נפשו בהתלבשות כאו"א בכלי האבר הראוי' לו כח הראי' בעין וכח השמיעה באוזן, אמנם כמו שהן כלולים בנפשו א"א לחלוק עדיין ולומר שזהו כח הראי' וזהו כח השמיעה כו', ולכן במ"ת שעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן הגיעו לשרש ומקור פנימיות נקודת הנפש אשר היא בלתי התחלקות עדיין כנ"ל, ולכן היו יכולים לראות את הנשמע ולשמוע את הנראה כו', והוצרכו לכ"ז בכדי שעי"ז יוכלו לקבל מ"ת בחי' אנכי ולא יהי' לך שמפי הגבורה שמענו זהו כלליות כל התרי"ג מצות, אנכי כולל רמ"ח מ"ע ולא יהי' לך כולל כל שס"ה ל"ת, לכן הוצרכו להגיע לשרש נפשם בבחי' הכלליות, ומהיות כי גם שארי הדברות הם ג"כ כוללים לכן הי' צ"ל שעכדו"ד יפרח נשמתן כו', בכדי שיהיו כלי מוכן לקבל כו'.
[ה)] ובכדי שיוכלו לבוא לבחי' זו זהו ע"י הקדמת קרי"ס23 שראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים כמ"ש רש"י ע"פ זה אלי והוא מהמכילתא פ' בשלח, והיינו כי מה שהלכו ביבשה בתוך הים זהו הוראה שהשיגו בעלמא דאתכסיא, כי ים ויבשה הוא בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא24 והוא כמו מחשבה ודיבור כמ"ש במ"א, ועז"נ ברוך כו' מן העולם ועד העולם שהוא בחי' המשכה מעלמא
הערות
- 22. שמיעה הוא מרחוק. . אינו דומה שמיעה לראי' : בהבא לקמן ראה בארוכה המשך וככה תרל"ז פל"ג (ע' מד-ה). ופנ"ז (ע' פו-ז). וראה גם תו"א משפטים עה, א. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקנו-ז. אוה"ת ויקרא (כרך ג) ע' תשד. שה"ש (כרך א) ס"ע רכא-ב. סה"מ תרכ"ט ע' רסח-ט. לקמן ד"ה כמה גדולים יורדי הים. ועוד.
- 23. ובכדי שיוכלו לבוא. . זהו ע"י הקדמת קרי"ס : בהבא לקמן בפיסקא זו ראה בארוכה מאמרי אדה"ז פרשיות שם ע' רנה ואילך. וע' רסז ואילך. שער האמונה לאדהאמ"צ שם פד, א ואילך.
- 24. ים ויבשה. . עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא. ֿ. כמו מח' ודבור כמ"ש במ"א : לקו"ת צו טז, ד ואילך. מאמרי אדה"ז פרשיות ע' רנה ואילך. וע' רסז ואילך. שער האמונה לאדהאמ"צ פנ"ב ואילך (פד, א ואילך).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.