רנט
והחרים ד' כו'
שש"פ ל"א.
והחרים 1 ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים, וארז"ל במד"ר קהלת ע"פ הבל הבלים ר' יהודה ב"ר סימון אמר ז' הבלים שא' קהלת כנגד ז' ימי בראשית, בראשון בראשית ברא אלקי' את השמים וכתי' כי שמים כעשן נמלחו2 (ישעי' נ"א), בשני כו', בשלישי יקוו המים וכתיב והחרים הוי' את לשון ים מצרים. ולהבין זה, וגם להבין מהו ענין שצריך להחרים את לשון ים מצרים לע"ל שהרי נא' אח"כ והניף ידו על הנהר ולמה להנפת ידו על הנהר צריך להחרים את לשון ים מצרים, ואם צריך להחרים את לשון הים הי' צ"ל ההנפה אח"כ על הים עצמו, וגם מהו לשון הים.
ויובן בהקדם פי' והחרים3 שת"י פי' לשון ויבש וכן פי' רש"י, ובמכלול פי' ענין כריתה וגזירה כענין שאה"כ לגוזר י"ס לגזרים, וכענין כל חרם בישראל, כל חרם אשר יחרם, והיינו שענין החרם אשר יחרם לה' הגם כי אין הדבר נשחת ונאבד וכלה, אמנם מן האדם המקדישו נחרם ממנו שה"ה מוחרם ומשחת ממנו לבלי יהנה מהם. ובפי' והכהו לז' נחלים פי' הת"י לשבעא נחלין, ורש"י פי' לז' גזרים לעבור בו4 ז' גליות האמורים למעלה והיינו מאשור וממצרים ומפתרוס כו', והמכלול עשה בפי' כמו פשרה בין הת"י לרש"י לחבר ב' פירושים להיות אחד, והיינו שפי' שהעמק שבו המים נגרים יקרא נחל גם כשאין המים עוברים בו, כמו ויחפרו עבדי יצחק בנחל וכמו ענין נחל איתן.
הערות
- 1. והחרים : ברשימת המאמרים כותב כ"ק אדמו"ר זי"ע אודות מאמר זה: מכאן עד סד"ה וביום הביכורים הוא המשך הנודע בשם והחרים תרל"א", ונדפס בשם לקו"ת תורת שמואל שער ב' [ברוקלין, תש"ה]. בהוצאה הנ"ל נדפס בפוטוגרפיא מכת"י הר"ש סופר, וכאן נדפס לראשונה באותיות מרובעות מגוף כתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש. וכן חלקנו את ההמשך לפרקים, לתועלת הלומדים ומעיינים. להתחלת המאמר ראה ד"ה זה באוה"ת נ"ך (כרך א) ע' קצא-ב. וראה לכללות המאמר: סידור עם דא"ח רפט, ד ואילך. מאמרי אדה"ז פרשיות ח"א ע' רנח ואילך. רסו ואילך. מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' ריב ואילך. רנ ואילך. שער האמונה לאדהאמ"צ פנ"ב ואילך (פג, א ואילך). וראה לקמן ע' שסד ד"ה הבל הבלים שהוא רישומי דברים ממאמר זה. עניני המאמר הובאו ונתבארו בד"ה זה בסה"מ תשי"ג ע' 386 ואילך. תשכ"ט ע' קעה ואילך. תשל"ד ע' 115 ואילך. תשמ"ה ע' 162 ואילך. וראה גם ד"ה זה תשמ"ט (סה"מ מלוקט ח"ג ע' קכז).
- 2. בראשון בראשית ברא. . את השמים וכתי' כי שמים כעשן נמלחו : הרי שסופן להבל ולכליון (פי' המ"כ לקהלת רבה שם).
- 3. ויובן בהקדם פי' והחרים : בהבא לקמן בפיסקא זו ראה ד"ה והחרים באוה"ת נ"ך (כרך א) שם ע' קצא-ב.
- 4. ורש"י פי' לז' גזרים לעבור בו : ראה ד"ה והחרים באוה"ת נ"ך שם (בפי' רש"י): לפי"ז פי' נחלים אינו נחל מלא מים, אלא ענין מישור.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.