ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםואני תפלתי כו'רנה

רנה

לעשות בהיפך מהסכמתו, אחר שאינו יודע הטעם להסכמתו כו', וה"ז עד"מ התינוק שמלא דינין וקפידות וכעס על עשות נגד רצונו, כי לא ימצא טעם ושכל לסבול דבר שכנגד רצונו מפני צמצום המוחין שלו כידוע, משא"כ הגדול שדעתו רחבה יסבול הרבה דברים שכנגד רצונו כי ימצא מקום לסבול גם מה שכנגד רצונו. וע"כ החכמה מקור החסדים כנ"ל בפי' אבינו אב הרחמן כו' דאור אבא כולו חסדים מפני רוחב החכמה יוכל למצוא זכות למנגדו ג"כ כי רוחב השכל יסבול הכל וצמצום השכל לא יסבול אפילו כל שהוא כו' וכמ"ש במ"א20. וכך יובן בענין ההסכם הנ"ל אחר שהמוחין מצומצמים בו מאד לא יוכל לסבול אפי' כל שהוא נגד ההסכם. וכמו"כ יובן למעלה שכאשר החכמה מאיר במדות אזי נמתקים כל הדינים כענין מ"ש לא אוסיף עוד לקלל את האדם כי יצר לב האדם רע כו', ומתחלה הי' זה הטעם עצמו לחוב כמ"ש אמחה כו', ואח"כ נהפך זה הטעם עצמו לזכות21 מפני הארת החכמה שממתיק הדין הקשה, וז"ש אבינו אב הרחמן כו'. אבל כאשר נסתלק אור החכמה ולא נשאר רק בחי' ההסכם שכן יהי', אזי נתעוררו כל הדינים כי לא יוכל לסבול דבר שכנגד הסכמת רצונו. וכענין מ"ש הנה אנכי שולח מלאך כו' אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם, שהמלאך הוא שליח לבד ומוכרח לעשות כמו שנצטוה בלתי נטי' כלל, כמו עד"מ השליח ששולח המלך לעשות איזה פקודה וציווי המלך ואינו אומר לו הטעם מזה אזי חזקה שהשליח עושה שליחותו בלתי נטי' כלל גם שיחייב השכל להיפוכו, כי הוא צריך לעשות כמו שנצטוה ולא יועיל בשליחותו22, אבל כשאומרים לו טעם ושכל בדבר השליחות יכול לשנות מעט בדבר השליחות23 אם יחייב השכל כך. וכמו"כ יובן במלאכים עליונים שהם שלוחי השפע לא ישנו את תפקידם. וכמו"כ יובן למעלה בענין מצחא דז"א שהוא בחי' הסכם לבד היינו חיצוניות הרצון לבד ואין שם הארת חכמה ע"כ מתערים ממנו ך"ד בתי דינים כו', וע"כ כל מנחה הוא בחי' דין, כי בשחר בג' שעות ראשונות שאז הוא זמן ק"ש הוא בחי' המשכות מוחין במדות, אבל אחר חצות מסתלקים המוחין כו' ע"כ במנחה הוא בחי' דין כו' כנ"ל. וכמו"כ יובן למטה בעבודת ה' באדם, שאחר התפלה הגם שנשאר אצלו הסכם להיות סור מרע ועשה טוב מחמת הרשימו ניכר שנשאר מהתפלה, עכ"ז הוא עלול יותר ליפול בתאוות עוה"ז, משא"כ בשעת התפלה שאז הוא הארת המוחין, והדעת הוא המקשר בפנימי' כנ"ל שהדעת הוא דעת אלקי', אבל אחר התפלה שלא נשאר רק בחי' ההסכם לבד יכול ליפול בתאוות וכדומה. כמו"כ יובן למעלה שבחי' דעת גם שבהסתעפות מתערים מיני'

הערות

  1. 20. רוחב השכל יסבול הכל וצמצום השכל לא יסבול. . וכמ"ש במ"א : ראה בכ"ז תו"א וארא נח, סע"ג-ד. לקו"ת שה"ש ל, ב. המשך וככה תרל"ז פצ"ד (ע' קנא-ב). סה"מ מלוקט ח"א ע' קעח (ובהנסמן שם בהע' 31).
  2. 21. כענין מ"ש לא אוסיף. . ומתחלה הי' זה הטעם עצמו לחוב. . ואח"כ נהפך. . לזכות : ראה בכ"ז תו"א וירא טו, סע"ב. לקו"ת אמור לט, א. שה"ש מז, ד. המשך מים רבים תרל"ו ע' י ואילך. ובכ"מ.
  3. 22. ולא יועיל בשליחותו : אוצ"ל: ולא ימעול בשליחותו.
  4. 23. כשאומרים לו טעם ושכל בדבר השליחות יכול לשנות מעט בדבר השליחות : יל"ע בזה ע"ד הנגלה, ועיין בשו"ת צמח צדק חו"מ סכ"ט (לג, ב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.