ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםאור לי"ד בודקין כו'רמב

רמב

הדמיון לבחי' כה³³, ומה הגיע אליהם³⁴ שגם בבחי' ככה הגיע להם בחי' שהיו בבחי' מ"ה הוא בחי' הביטול דמ"ה. וזהו שארז"ל איזהו שוטה המאבד מה שנותנים לו, שמאבד בחי' השם מ"ה³⁵ בבחי' ביטול ומ"ה גימט' אדם כו', וכשמאבדו ה"ז סימן שוטה.

והנה כדי לבוא לבחי' מצה זו³⁶ שאנו אוכלים ע"ש מה בחי' ביטול, היינו שיהי' בחי' כלי לקבל בחי' ביטול זה צ"ל תחלה אור לארבעה עשר בודקין את החמץ, כי החמץ הוא בחי' הגבהה והתנשאות בחי' גס הרוח שמזה הוא יניקה לחיצוני', וכדי שיהי' בחי' כלי לביטול דמ"ה צריך לבער את החמץ, והיינו ע"י בדיקת החמץ³⁷ שבודקו בחורין ובסדקין על ידו מבער הקליפות כו'. וזהו כי יד על כס י"ה שבי"ד בניסן הוא העברת הכסוי של עמלק³⁸ שמכסה על בחי' י"ה כמ"ש במ"א בד"ה מגילה נקראת ובהביאור³⁹, וכח זה להעביר הקליפות ניתן בפסח דוקא שזהו מ"ש אך ביום הראשון תשביתו שאור שמבחי' ביום הראשון גימט' כתר ניתן הכח להשבית בחי' שאור, והשבתת חמץ ושאור הוא בערב פסח כנודע ממארז"ל אך חלק, זהו שבי"ד בניסן מעבירים קלי' עמלק בחי' י"ד שעל כס י"ה, ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי, והיינו כי בפסח ניתן הכח לבער הקליפות לכן בביטול בעלמא סגי וממילא הם בטלים כו', רק מדרבנן צריך בדיקה דוקא בחורין ובסדקים בכדי שיהיו נשמות ישראל כלי לקבל בחי' הביטול דמ"ה כו', והבדיקה היא אור לארבעה עשר דוקא כי בי"ד שהוא ערב פסח הוא ההשבתה לגמרי, וקודם לזה הוא הבדיקה⁴⁰, שלא ימצא רק מה שצריך לסעודת היום עד שישבות החמץ לגמרי ויקבל מבחי' שם מ"ה כו'.

הערות

33. כי יש כה ויש ככה. . כ"ף הדמיון לבחי' כה : ראה הוספות לתו"א מג"א שם קיח, ד. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' רצה: כל הנביאים לא ראו הנבואה אלא בדמיונות והסתר לפיכך נאמר בהם כה שהכ"ף יורה על הדמיון, וכשישראל בגלות ואומות מושלים עליהם אז אינו נראה אלקות כלל ויש יותר הסתרת פנים אז הי' ככה שני דמיונות.
34. מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם. . שבחי' מ"ה נתגלה להם : בכ"ז ראה בארוכה בתו"א מג"א צט, סע"ב-ג. הוספות לתו"א מג"א קיח, ג ואילך. המשך מצה זו תר"מ פכ"ז בסה"מ תר"מ ח"א ע' קעז.
35. וזהו שארז"ל איזהו שוטה המאבד מה. . שמאבד בחי' השם מ"ה : ראה לקו"ת ויקרא ג, ד. מסעי צא, סע"ג. ראה לג, רע"א. וראה גם לקו"ת תזריע כב, א. פינחס עו, ב. לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סכ"ב (ח, א). או"ת להה"מ (בהוצאת קה"ת) סתכ"ג (קג, א). סה"מ מלוקט ח"ב ס"ע שכט-ל.
36. והנה כדי לבוא לבחי' מצה זו : בהבא לקמן עד סוף המאמר ראה ד"ה אור לארבעה עשר תער"ג בסה"מ תער"ב-ע"ו שם ע' רטז.
37. צריך לבער את החמץ והיינו ע"י בדיקת החמץ : בד"ה אור לארבעה עשר תער"ג שם מוסיף: דבאמת הבדיקה והביעור הם ענין אחד שלכן מברכים בעת הבדיקה ג"כ על ביעור חמץ ובד"פ הם ב' ענינים. עיי"ש. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סתל"ב ס"א: קודם שיתחיל לבדוק צריך לברך כו' על ביעור חמץ ואע"פ שבשעה זו אינו מבערו עדיין מ"מ כיון שלאחר הבדיקה מיד הוא מבטל ומפקיר כל החמץ כו' הרי ביטול זה נק' ביעור. ושם בסיום הסעיף: הבדיקה שהיא תחילת הביעור. וראה גם שם ס"ב.
38. וזהו כי יד על כס י"ה שבי"ד בניסן הוא העברת הכסוי של עמלק : בד"ה זה תער"ג בסה"מ תער"ב-ע"ו ע' עה הובא זה בשם התקו"ז, ונת' בארוכה שם ע' רד ואילך. וראה גם אוה"ת תצוה ע' א'תשד.
39. כמ"ש במ"א בד"ה מגילה נקראת ובהביאור : סה"מ תרכ"ז ע' קפג. [וראה גם שם ע' קנז. וש"נ]. הביאור לד"ה מגילה נקראת נמצא בגוכי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש כת"י 1029 כז, ב ואילך. [הכולל הנחות ממאמרי הצ"צ משנת תרט"ז, ולא נדפס עדיין].
40. בי"ד שהוא ערב פסח הוא ההשבתה לגמרי וקודם לזה היא הבדיקה : ראה ד"ה אור לארבעה עשר בסה"מ עטר"ת ע' שנ ובסה"מ הש"ת ע' 42 ההפרש בין בדיקת חמץ באור לי"ד לבין ביעור חמץ ביום י"ד. עיי"ש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.