רלט

להמשכת האור כו'. ועוי"ל שמחמת ששורש הכלים הם מבחי' תהו שקדם לתיקון רק שנפלו בשבירה, ולכן כאשר מתבררים יש בהם כח להמשיך האור כמו המאכל שמחי' את האדם כו' כמ"ש במ"א. וזהו יביאו לבוש מלכות שהוא בחי' לבוש דתורה²⁰ שהתורה היא בחי' כלי ולבוש להמשכת אוא"ס כמ"ש עוטה אור כשלמה כו'.

ולהיות כי יצ"מ הוא הקדמה למ"ת לכן כמו במ"ת כתיב כי תרכב על סוסיך כן ביצ"מ נאמר לסוסתי ברכבי פרעה. ולהבין ענין בחי' הסוס צ"ל שורש ענין סוסיך דמ"ת שתיבת סוסיך סובל פי' סוס אחד, וגם סוסיך משמע ל' רבים ומיעוט רבים שנים, והיינו שבסוס אחד יש ב' בחי' והיינו כי סוס גימט' ב' פעמים ס"ג, וכמארז"ל ששה דברים נאמרו בסוס דעתו גסה עליו ג"ס אותיות ס"ג כו'. ולהבין ענין ב' פעמים ס"ג, הנה כתיב כי גאה גאה²¹ ות"י אתגאי על גיוותניא, פי' שהוא ית' מתגאה ומסלק אורו מן הגיאים, כי הנה פי' גיאים שמתגאי' א"ע לקבל יניקה ממקום גבוה בחי' ורב חסד שזהו מ"ש אם תגביהי כנשר²² אעפ"כ משם אורידך, כי גבוה מעל גבוה כו' שהוא ית' מתגאה על גיוותניא שמסלק אורו מהם לבלתי תת להם יניקה וממילא נופלים כו', והסתלקות אורו ית' הוא בבחי' בינה דרור עלמא דחירו (פי' ג"ר דכתר) שמבחי' בינה לא יש יניקה לחיצוני', כי שבה"כ הי' בז"ת דס"ג²³ דהיינו בבחי' מדות, וכמו באדם הנה מהידים שהם מדות צומחים צפרנים ובצפרנים הוא אחיזת הקליפות כמ"ש בזהר בטופראי אחידין כו'. אבל מבחי' ג"ר דבינה אינם יכולים לקבל שלכן נק' דרור בחי' בן חורין, וכמשארז"ל ע"פ חרות על הלוחות א"ת חרות אלא חירות שהקליפות אינם יכולים לקבל יניקה מהם, וזהו מ"ש אשריך ארץ שמלכך בן חורין כו'. וזהו כי גאה גאה שמתגאה מן הגיאים היינו הקליפות וסט"א שמתגאי' לקבל יניקה והוא ית' מתגאה עליהם ומסלק אורו ית' למקום אשר א"א לקליפות לקבל משם וממילא הם נופלים כו', וזהו משפיל גיאים עדי ארץ, והוא פעם אחד ס"ג, כי ס"ג לשון גס שמתגאה מן הגיאים כו'.

והנה בחי' כי גאה גאה זה מתלבש במי שהוא דכא ושפל רוח דוקא, וכמ"ש מרום וקדוש אשכון את דכא ושפל רוח, פי' מה שהוא בחי' מרום וקדוש במי הוא מתלבש במי שהוא דכא ושפל רוח דוקא כמ"ש בזהר דיורא דקוב"ה במאנין