רלח

הוי' הסוכ"ע, ואברהם המשיך בחי' זו בבחי' רצו"ש שהוא כללות התומ"צ, שכללות התומ"צ הוא בחי' רצו"ש, וכמו באדם הנה יש רמ"ח אברים ושס"ה גידים, וכללות חיות האדם הוא במוח ולב, ונודע כי לב הוא בחי' רצוא ומוח הוא בחי' השוב, א"כ כללות החיות דאדם הוא רצו"ש. וכך יובן בכללות התומ"צ שהוא בחי' זאת התורה אדם כלליות כולם הוא ג"כ בחי' רצו"ש, ואברהם הי' תמיד ברצו"ש זהו מה שקיים אברהם כל התורה כולה עד שלא ניתנה. אך הנה אברהם הי' יכול להיות תמיד ברצו"ש מפני שנשמתו היתה כלי להיות תמיד ברצו"ש, ולא כל האדם זוכה לבחי' זה¹⁵. וזהו מעלת מ"ת שניתנה התומ"צ שבהם וע"י נמשך בחי' זו, מפני כי התומ"צ הם כלים להמשכה זו, והיינו כי מצות עשה הם בחי' רצוא שזהו שאנו מברכים אשר קדשנו במצותיו שהוא בחי' דביקה בבחי' רצוא, וכמו מי שעושה איזה מצוה הנה בשעה שהוא עושה המצוה הוא רץ לעשות רצון קונו והרי הוא כמו בחי' הרצוא כו', ומל"ת הוא בחי' השוב כנודע ממ"ש במ"א מענין מל"ת שגבוהים ממ"ע, והוא כי א"א להגיע לבחי' זו כ"א ע"י לא דוקא¹⁶, כך בבחי' השוב שא"א להגיע לבחי' זו בבחי' רצוא כ"א בבחי' ביטול השוב כו'. וזהו ענין נעשה ונשמע שהי' במ"ת שהקדימו נעשה לנשמע, כי פי' נשמע הוא בחי' המשכת האורות כי נשמע הוא לשון אסיפה וקיבוץ מלשון וישמע שאול כו', ונעשה הוא בחי' הכלי לקבל האור כי א"א להיות האור בלא כלי, כמובן מענין יסוד האש עד"מ שהוא הגבה למעלה מכל הד' יסודות תחת גלגל הירח ואעפ"כ אינו מאיר בלילה לפי שהאור הבא ממנו אינו מאיר אא"כ יש איזה דבר למטה שנאחז בו ודולק כמו פתילה ואחר שכלה ונשרפה הפתילה מסתלק האור כו'. וזהו ולא עם הארץ חסיד כי מפני שהוא עם הארץ אינו כלי לקבל בחי' אור זה¹⁷ כו' כי האור צ"ל בכלי דוקא. וכמו שמצינו באלישע כתיב ויאמר הגישה אלי עוד כלי ותאמר אין עוד כלי ויעמוד השמן¹⁸, כי מפני שלא הי' בחי' כלי נסתלק האור כו'. ועוד זאת שהכלים דתומ"צ נק' איברים שאינו דומה לשאר כלים כו', והיינו שממשיכים האור שזהו ענין רמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא כמו שאבר האדם ממשיך חיות הנפש, כמו העין ממשיך שישרה בה כח הראי', משא"כ בלא העין הנה כח הראי' מסתלק בשרשו בבחי' הנפש, והעין הוא הוא הממשיך בחי' כח הראי' כמ"ש במ"א¹⁹ כך התומ"צ הם כלים