רלז

הענין הוא דהנה באברהם כתיב הלוך ונסוע הנגבה שהי' תמיד בבחי' הלוך ונסוע, הלוך בחי' רצוא, ונסוע בבחי' שוב¹⁰ ע"ד והחיות רצוא ושוב כו', והנה פי' רצוא ושוב הוא במקום אשר א"א לידבק שם בבחי' השגה גמורה ודביקה כ"א בבחי' רצוא ושוב¹¹ דוקא, והוא מצד בחי' סוכ"ע, אבל בבחי' ממכ"ע¹² שם יכול להגיע האדם ולדבוק נפשו באהוי"ר כו', שזהו ענין עילה ועלול שהעילה דבוקה בעילתו כו', אבל בבחי' סוכ"ע א"א להיות בבחי' השגה כ"א ע"ד רצו"ש דוקא, וע"י רצו"ש זה ממשיך החיות מלמעלה ג"כ בבחי' מטי ולא מטי להיות כי גם החיות הזה הבא מלמעלה א"א להתיישב בכלי כ"א בדרך מטי ולא מטי כמבואר בכתהאריז"ל.

וביאור הענין הנה כתיב יהללו את שם הוי' כי הוא צוה ונבראו¹³, וצ"ל מ"ש כאן ונבראו ולא כתב ברא כמ"ש בראשית ברא אלקים, והיינו כי ברא הוא בחי' כח הפועל בנפעל זהו שייך בבחי' שם אלקים שהוא בחי' השתלשלות החיות בבחי' עו"ע בחי' ממכ"ע, ולכן שייך בחי' ברא והיינו שהוא בחי' כח הפועל בנפעל, ובחי' זו שייך על בחי' ש' אלקים שהוא ל' כח כמו ואת אילי הארץ לקח והיינו בחי' כח הפועל בנפעל, אבל מבחי' שם הוי' הוא ונבראו ממילא שאינו מתלבש בבחי' זו בבחי' ברא בכח הפועל בנפעל כ"א ממילא. ואף ששם הוי' הוא ג"כ רק שם והארה מאתו ית' כי עצמותו ית' מובדל ומרומם מגדר עלמין, ושם הוי' הוא רק שם והארה מאתו ית', אבל מ"מ אפי' בבחי' שמו ית' שהוא ש' הוי' אינו שייך לומר בחי' ברא כ"א ונבראו ממילא ומאליו כו' (והיינו מפני ששם הוי' הוא שם העצם משא"כ שאר השמות הם כינויים כו') והוא בחי' סוכ"ע. והנה בבחי' זו צ"ל בדרך רצוא ושוב כי א"א לידבק שם שיתיישב האור בכלי כ"א בדרך רצו"ש דוקא, שצ"ל תחלה הרצוא ואח"כ השוב וחוזר חלילה כו', ובן עזאי הציץ ומת היינו שהי' אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שא"א להגיע לשם בבחי' רצוא כ"א בבחי' שוב דוקא, לכן מת שהוא בחי' הסתלקות החיות בבחי' א' הוא בחי' רצוא לבד, אבל ר"ע נכנס בשלום ויצא בשלום שהי' בבחי' רצו"ש¹⁴, וזה הי' מדרגת אאע"ה שהי' תמיד בבחי' רצו"ש.

וזשארז"ל קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה, כי התורה היא נק' תורת הוי' מצות הוי', והיינו שע"י התומ"צ ממשיכים בחי' ש'