ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםאור לי"ד בודקין כו'רלו

רלו

בשלימות, והמופת ע"ז הוא מחטא העגל כמשי"ת. וכן מצינו בד' מדות שבתלמידים משפך כו' שמכניס בזו ומוציא בזו שאינו קולט היטב השפע אשר נמשך לו מאת רבו ואינו עומד על תוכן ואמיתות הדברים לכן נק' משפך שמכניס בזו ומוציא בזו, אבל רבי אליעזר בן הורקנוס בור סוד שאינו מאבד טפה והיינו שהי' כלי לקבל ההשפעה מאת רבו ולא הי' מאבד טפה. וכן ארז"ל משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן רבו מחלוקת בישראל, והיינו מפני שלא שמשו כל צרכן שלא היו בבחי' כלי קיבול לקבל השפע מאת רבן בתוכן ועמקיות הדברים לכן רבו מחלוקת בישראל, שזה קיבל כך לפי השגתו וזה קיבל כך כו', אבל אם היו משמשין כל צרכן היו עומדים על תוכן ועמקות כוונת רבן לא הי' מחלוקת כ"כ7, וכמו דורות הראשונים שארז"ל באבות משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים כו' יוסי בן יועזר קיבל מהם כו' שקיבלו התורה כמו שהיא כו', שזהו כמו וקבל היהודים שנעשו בחי' כלי לקבל כו' וכמשי"ת אי"ה.

ולהבין זה הנה נודע שגלות מצרים הי' הקדמה למ"ת, שכדי שיוכלו ישראל לקבל את התורה הוצרכו תחלה לצרף בכור הברזל דמצרים, וא"כ צריך להבין מהו שארז"ל ע"פ החלו לעשות שבמ"ת הוא רק החלו לעשות שאמרו נעשה ונשמע כו' הדור קבלוה בימי אחשורש, ולהבין זה איך מה שבמ"ת שעל כל דיבור פרחה נשמתן הי' רק החלו לעשות8 ובימי אחשורש קבלוה כו', וצריך להבין ענין מ"ת9. הנה ארז"ל קיים אברהם כל התורה כולה עד שלא ניתנה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי כו' וא"כ מה הי' החידוש במ"ת מאחר שאברהם קיימה קודם מ"ת כו', וגם צ"ל איך קיים אברהם כל התורה קודם מ"ת שלא הי' עדיין בחי' המצות כו'. וגם לא הי' אפשר עדיין להיות שהרי איך קיים מצות תפילין שכ' בה ענין יצ"מ ועדיין לא הי' שעבוד מצרים. ומה שלכאורה יש להקשות הלא אלפים שנה קדמה תורה לעולם ואיך נאמר שם כל הציוויים לבנ"י קודם שהי' מציאותם שהרי לא הי' עולם, ואם כי על נש"י י"ל שעלו במחשבה הקדומה מ"מ הלא נאמר בתורה סיפור מצרים וכדומה, אך זהו הי' אצלו ית' כמ"ש ואהי' אצלו שעשועים יום יום ויומו של הקב"ה אלף שנה וא"כ אין זה שייך לברה"ע, אבל אברהם אינו מובן איך קיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה. אך

הערות

  1. 7. משרבו תלמידי שמאי והלל. . רבו מחלוקת. . אבל אם. . היו עומדים על תוכן ועמקות כוונת רבן לא הי' מחלוקת כ"כ : בד"ה זה עזר"ת מציין כאן: ”עמ"ש בדרוש בשעה שהקדימו בתחילתו". ראה המשך בשעה שהקדימו תער"ב ח"א ס"ע כ ואילך. וראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' רפה ואילך. על פרשיות התורה ח"ב ע' תשכג-ד. אוה"ת בשלח ע' תקנז ואילך.
  2. 8. ולהבין זה איך מה שבמ"ת שעל כל דיבור פרחה נשמתן הי' רק החלו לעשות : בד"ה וקיבל היהודים במאמרי אדה"ז תקס"ו שם: הנה יפלא מאמר זה מאד איך יתכן שבשעת מ"ת שעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן לא הי' רק התחלה. ובד"ה וקבל בשערי אורה שם פח, ב: וזה פלא גדול. ובסה"מ תרפ"ז ע' קי ובסה"מ מלוקט ח"א ע' שיז: דלכאורה הוא דבר נפלא. [נת' בסה"מ מלוקט ח"א שם]. ובסה"מ מלוקט ח"ג ע' סז וח"ו ע' קלא: שלכאורה הוא דבר פלא.
  3. 9. וצריך להבין ענין מ"ת, הנה ארז"ל קיים אברהם כל התורה כולה : בהבא לקמן ראה בארוכה לעיל ד"ה וכל העם ע' קסג ואילך. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.