ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםאור לי"ד בודקין כו'רלה

רלה

אור לי"ד בודקין כו'

בס"ד. (ש"פ צו [שבת הגדול], ל"א).

[tochen_begin]הדר קבלוה בימי אחשורוש כו' האבות ומ"ת[tochen_end]

[zman_begin][צו, שבת הגדול][zman_end]

אור לארבעה עשר¹ בודקין את החמץ, המעיין בספרי המקובלים יראה שסוד בדיקת החמץ הוא בכדי שיהי' אח"כ כלי לקבל כו'. ובמאו"א אות ב' ס"ה כל בדק² הוא מצד אחיזת החיצון שם³, וצריך לחזק הבדק שלא יתאחז שם⁴, וזהו סוד בדיקת החמץ לבדוק ביסוד דנוק' אם יש ח"ו לאיזה חיצון אחיזה בגבורות אשר שם כו', כי הבדיקה היא אם נמצא דם שהוא בחי' גבורות שמזה יכול להיות יניקה לחיצונים, וע"י הבדיקה מתברר שאין שם יניקה לחיצון ונעשית עי"ז כלי לקבל⁵. וכמשל דירת המלך צריכה שתהי' מנוקה מכל צואה ולכלוך, כ"ש שבכדי להיות המשכה פנימיות בחי' ביום חתונתו זה מתן תורה, זהו שנצטוינו לבדוק החמץ קודם הפסח בכדי שיהיו נש"י נקיים מכל חימוץ הוא בחי' הגבורות קשות בכדי שיהיו כלי לקבל וכענין הפסק טהרה כו'. והוא כענין מ"ש וקבל היהודים שנעשו כלי לקבל בחי' תורה⁶, משא"כ בשעת מ"ת אף שפסקה זוהמתן אבל לא הי' נפסק

הערות

1. אור לארבעה עשר : מיוסד והגהות על ד"ה זה להצ"צ משנת תרט"ז שנמצא בגוכי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש בכת"י 1029 נז, א ואילך [כולל הנחות אדמו"ר מהר"ש ממאמרי הצ"צ משנת תרט"ז]. מאמר הצ"צ (מלבד ההתחלה וסיום) מיוסד על ד"ה וקבל היהודים בתו"א מגילת אסתר צו, ג ואילך. ונו"א ממאמר התו"א בס' מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' קכו ואילך. [וראה גם בהביאור לד"ה וקבל בתו"א מג"א שם צז, א ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ו שם ע' קנב ואילך]. ובארוכה ד"ה וקבל היהודים בשערי אורה פו, ב ואילך. וראה בארוכה הגהות לד"ה וקבל באוה"ת מגילת אסתר (הוצאת תש"נ) ע' קעא ואילך. קעט ואילך. קפה. וד"ה וקבל בפלח הרמון שמות ע' שצה ואילך [והוא הנחת הר"ה מפאריטש ממאמר הצ"צ מפורים תרט"ז]. המאמר נמצא בשינויים והוספות בד"ה זה משבת הגדול תרס"ו בסה"מ ליקוט ח"ג ע' נ ואילך. חלקו הראשון של המאמר נת' בארוכה בד"ה זה בסה"מ עזר"ת ע' קמב ואילך. [שם לא נגמר המאמר בגוכי"ק]. ובד"ה זה בסה"מ תרצ"ד (נמצא בדפוס) [מיוסד על חלקו הראשון של ד"ה עזר"ת]. להתחלת וסיום המאמר (על המשנה: אור לארבעה עשר) ראה הגהות לד"ה וקיבל היהודים באוה"ת מג"א שם ע' קפד-ה. וראה גם ד"ה אור לארבעה עשר: תער"ג בסה"מ תער"ב-ע"ו ע' רטז. — וראה עוד על מארז"ל אור לארבעה עשר בד"ה זה בסה"מ עטר"ת ע' שמג-ד. וע' שנ-נא. הש"ת ע' 38-37. וע' 42. סה"ש תרח"ץ ע' 265. הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ע' ב-ג.
2. ובמאו"א. . כל בדק : הובא ונת' באוה"ת מג"א שם ע' קפד. ד"ה זה תרס"ו עזר"ת ותרצ"ד שם. וראה גם סה"מ עטר"ת שם ע' שנ.
3. כל בדק הוא מצד אחיזת החיצון שם : בד"ה זה עזר"ת שם מוסיף כאן הגה"ה: (דבדק היינו קלקול ושבר, והוא מאחיזת החיצונים כו'). ע"כ. וראה גם ד"ה זה תרצ"ד שם.
4. וצריך לחזק הבדק שלא יתאחז שם : בד"ה זה עזר"ת מוסיף: וצריכים לחזק את הבדק להסיר את אחיזת החיצונים ויהי' כלי שלימה, וז"ס בדיקת חמץ כו' דחמץ הוא היצה"ר ונה"ב וכמ"ש מכף מעול וחומץ, וצריכים לבער את החמץ בכדי להיות כלי לקבל.
5. וע"י הבדיקה מתברר. . ונעשית עי"ז כלי לקבל : בד"ה זה עזר"ת מוסיף כאן: ומהו כלי הוא בחי' הביטול וכמאמר כלי מלא אינו מחזיק, כשהוא מלא ברצונות זרות זה אני רוצה וזה אין אני רוצה זה אני יכול כו', והסיבה לזה הוא ישות וחומריות הנה"ב כו' וכמ"ש במ"א, וצ"ל כלי ריקן בביטול כל הרצונות זרות ואז הוא כלי לקבל כו', וז"ע ביעור חמץ והוא ע"י הבדיקה כו'. ונת' בארוכה בד"ה זה תרצ"ד שם.
6. והוא כענין מ"ש וקבל היהודים שנעשו כלי לקבל בחי' תורה : בהבא לקמן עד סוף הפיסקא ראה בהביאור לד"ה וקיבל היהודים בתו"א מג"א שם צח, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.