רל

ואתה הוא ה' לבדך כמו קודם שנבה"ע, כי העולם אינו תופס מקום כלל דכולא קמי' כלא ממש חשיבי, לפי שאתה עשית את השמי' ושמי כו' ואתה מחי' את כולם, וחי העולמים אינו אלא מבחי' מלך שאין זה אלא לפי שנק' שמו ומלכותו על המדינה⁷. משובח ומפואר עדי עד פי' למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית⁸ בעילוי אחר עילוי עד אין קץ ותכלית כמ"ש הכל ירוממוך סלה, וקדושים בכל יום יהללוך סלה פי' סלה בלי הפסק עד רום המעלות, ונודע כי יש כמה מיני עליות⁹ בג"ע התחתון והעליון ונו"ן אלפים יובלות ושמיטין שבהם, שהם הרבה מיני עילויים מעילויים שונים, והכל נמשך רק מבחי' שמו הגדול בחי' שמו ומלכותו, שאין זה רק בחי' זיו והארה בלבד כו', וכי נשגב שמו שאפי' שמו הוא בבחי' נשגב לבדו רק הודו וזיו של שמו על ארץ ושמים כו'. ואי לזאת תכלה ותכסוף אליו ית' נפש כל חי לדבקה בו ית', ובפרט בהזכירו כי שמו הגדול ומלכותו ית' עלינו וכמ"ש וירם קרן לעמו וכתיב מגיד דבריו ליעקב, כי יעקב בחר לו י"ה ישראל לסגולתו, ואומרים ברוך ה' אלקי ישראל, אזי תתעורר השמחה בלב כל איש ישמח ישראל בעושיו בשמחה גדולה שהשרה שכינתו בתוכינו, ויהיו כל ישראל אחרי ה'. ואח"כ ברכת ק"ש איך שהמלאכים מקדישים ומפארים ומעריצים כו', ואהבת עולם אהבתנו חמלה גדולה ויתירה פי' יתירה מהמלאכים, ע' בסש"ב¹⁰. ומזה יעלה ויבא ויגיע למסור נפשו באחד ואהבת בכל לבבך בשני יצריך, דהיינו שגם כח המתאוה¹¹ שבנה"ב שבאדם המתאוה לדברים גשמי' וצרכי גופו בתענוגות בני אדם ישוב לאהבת ה' ויחפוץ בקרבת אלקים כי טוב שהוא מקור כל התענוגים וחיי החיים ב"ה ואזי יתענג על ה' ממש.

וביאור הענין הוא שלא כאשר מדמים שנה"ב בעצם הוא המתאוה תאות רבות ורעות, לא כן הוא, כ"א נה"ב הוא כח רוחני והוא עצם כח המתאוה, ובבחי' כח המתאוה הלזה ביכולתו להיות בבחי' אהבה עזה לאלקות, ומה שהוא מתאוה דברים גשמי' לצורכי גופו בתענוגות בני אדם, זהו מפני היותו מלבישו בלבושים צואים ורעים, והרי הוא הוא הפועל הדבר הרע, כי אין רע יורד מלמעלה כלל, כ"א הוא בעצמו עושה במעשיו הרעים את הדבר הרע הזה, וברצונו הנה הוא כחומר ביד היוצר לעשות לבושים טובים בכח המתאוה הלזה עד שיהי' לו אהבה בכל לבבך בשני יצריך שגם היצה"ר ישוב לאהבת ה', מפני כי בעצם הוא רק כח