רכח
מגיעים הצדיקים ג"כ למעלת ומדריגת הבע"ת הוא בחי' הצור כו' מקור מוצא האש כו'.
וכמו שיהי' לע"ל ליום שכולו שבת שמשיח יביא לאתבא צדיקיא בתיובתא, כן ביום השבת שהוא אותיות תשב אמר הכתוב לא תבערו אש שהיא בחי' פרטי' ההמשכה הנמשכת מן הצור, כ"א שע"י בחי' התשו' בא לבחי' הצור41 מקור מוצא האש, והיינו ע"י השביתה מכל המלאכות שמקורם מאור הראשון דיהי אור, ואמר לא תבערו אש שלא לתת כח ושליטה לאש זרה דלעו"ז, כ"א להיות בבחי' ביטול לבחי' כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא, ועי"ז ע"י שבת אותיות תשב בא לבחי' הצור כו'.
הערות
- 41. ביום השבת שהוא אותיות תשב אמר הכתוב לא תבערו אש. . כ"א שע"י בחי' התשו' בא לבחי' הצור : בד"ה זאת חוקת תשכ"א שם מבאר זה: דבו' ימי החול הו"ע ההתהוות מבחי' העש"מ שבכללותם הוא מאמר יהי אור בחי' האש שהו"ע עבודת הצדיקים, אבל בשבת אותיות תשב הו"ע עבודת התשובה (אף שתשובה זו היא תשו"ע ולא תשו"ת), ומכיון שעבודת התשובה הוא בבחי' הצור שלמע' מבחי' האש כנ"ל לכן כתי' לא תבערו אש גו' ביום השבת לפי שבשבת העבודה הוא בבחי' הצור שלמע' מבחי' האש, והוא בחי' האור שלמע' מהשתל' ואינו שייך לעולמות, דבחי' האש יהי אור הוא בחי' האור שנמשך ע"י תומ"צ בבחי' בראתיו יצרתיו ועשיתיו, אמנם בשבת שהו"ע השביתה מהתהוות הנה אז הוא המשכת בחי' הצור שהוא אור שלמע' מהעולמות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.