רכה

בצרור החיים את הוי' אלקיך ואין צרור פחות משלשה, והיינו תורה ועבודה וגמ"ח, וע"י צרור הזה מתעלה הנשמה למקורה ושרשה להיות בבחי' את הוי' אלקיך ממש.

ד) והנה כמו שיש בקדושה אש הוי'²⁵, כמו"כ בלעו"ז יש אש תאוות זרות, וגם כלים דקליפה שהאש נאחז בהם, מח' דבור ומעשה דקליפה כמ"ש ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע כו'. והנה לזה צריך תשובה כמשארז"ל על ר' אלעזר בן דורדיא געה בבכי' עד שיצתה נשמתו, בכה רבי וא' יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה א'. וצ"ל דהתינח מה שמוחלין לו עוונותיו מפני שעשה תשובה, אך הנה ע"י תומ"צ ממשיכים אוא"ס בכלים, והוא לא המשיך כי אין לו תומ"צ, ואיך הגיע למדרגת רבי, שהרי אמר שקנה עולמו בשעה א', משמע כמו הוא בכמה שנים. אך הנה במשה כתיב כשהי' צריך להמשיך י"ג מדה"ר כתיב ויאמר ה' הנה מקום אתי כו' והי' כו' ושמתיך בנקרת הצור, וצ"ל הלא צור הוא מקור הגבורות שהרי ממנו מוציאים אש שהוא אבן הנק' בל"א קרעמין, וי"ג מדה"ר הם מקור החסדים ורב חסד מטה כלפי חסד, נושא עון ועובר על פשע, ולמה היו צריכים לבחי' צור שהוא מקור הגבורות.

אך הנה יש עוד פי' בצור ל' חוזק²⁶, מלשון גבור כארי שהוא תגבורת החיות, וגם זאת אמת שארי' בגימ' גבורה שהוא בחי' דין וכשנופל למטה נעשה חי' הטורף ודורס²⁷, אך בשרשו הוא תגבורת החיות, וכמו שמצינו שהשבטים נמשלים לבהמות וחיות גור ארי' יהודה²⁸, יששכר חמור גרם, בנימין זאב יטרף. והחילוק שבין בהמות לחיות²⁹ הוא בזה שהבהמה יש לה כח רב לעשות מלאכה, כמו שור לעול וחמור למשא, אבל מ"מ הילוכו הוא בעצלות שאין לו זריזות כ"כ, אבל חיה הילוכה במהירות וזריזות מפני שיש בה תגבורת החיות, מפני שהחי' הוא מבחי' גבורות ושרש הבהמה הוא בחי' חסדים, ולכן נק' שם חי' ע"ש תגבורת החיות, ולכך מי שיש בו ריבוי דם הוא בחיות יותר כמ"ש בדוד והוא אדמוני עם יפה עינים, ולכך הי' גבור גדול ומלך לפי שהדם הוא בחי' גבורה יסוד האש. ועוד יש ראי' שהרי דברים היוצאין מן הלב נכנסים ללב³⁰ שאם אמר דבר זה גופא בקרירות