רכא

כי ענין הילוך הצדיקים הוא מדרגא לדרגא כמ"ש באברהם הלוך ונסוע הנגבה, אמנם הבע"ת להיות אשר נתרחקו מאלקותו ית' ע"י מעשיהם אשר לא טובים צ"ל תשובתם בחילא יתיר. עכ"ז עדיין אינו מתורץ שהרי זהו טעם למה הבע"ת צריכים להיות בחילא יתיר, אבל מפני מה נגרע כח הצדיקים שלא נתרחקו כלל.

ויובן בהקדם ענין התשובה, דהנה ענין תשובה להשיב הנפש למקורה ושרשה למקום אשר נלקחה משם, כי שרש הנשמה נלקחה מבחי' גבוה מאד נעלה כמ"ש בזהר ע"פ ויפח באפיו נשמת חיים מאן דנפח מתוכו נפח⁵, פי' מתוכו ומפנימיותו כמו עד"מ אדם שמנפח הוא מוציא ההבל מפנימיות הלב שפנימיות החיות של האדם מוציא בשפתיו בנפחו בכח מהבל הלב, אלא שאח"כ נעשה ההבל בחי' נפרד לעצמו, וכמ"כ שרש הנשמה נלקחה מפנימיות הארת אא"ס, ואח"כ נשתלשלו וירדו במדריגה אחר מדריגה עד שנעשו בחי' יש ודבר נפרד ע"י התלבשותה בגוף ונה"ב. וזהו בחי' תשובה להשיב הנפש למקורה ושרשה אל עצמות אא"ס כו'.

ב) והנה להבין זה צ"ל מקודם בחי' ומדרגת הצדיקים, הנה כתיב כל הנק' בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, והגם כי נודע שיש ריבוי רבבות עולמות וכנודע ממארז"ל ע"פ ילכו מחיל אל חיל כו', אך כללות העולמות נכללים בג' עולמות אלו והם כנגד ג' בחי' מחשבה ודבור ומעשה⁶. והנה באדם שנעשה בצלם ודמות יש בו ג"כ כל ג' בחי' אלו מחדומ"ע, כי בריאה היא בחי' מחשבה כי אותיות המחשבה הוא יש מאין, כמו"כ הבריאה היא בחי' יש מאין, כי אצי' נק' אין לגבי בריאה. ויצי' נק' בחי' דבור שהוא בחי' העלם וגילוי שהוא יש מיש, כי מה שהוא מחשב הוא מדבר ואין כאן שום התחדשות, רק שבמחשבה הוא בהעלם ובדבור הוא בא מהעלם אל הגילוי, וזהו יוצר אור ובורא חשך כי יצי' נק' אור שהוא גילוי ההעלם עלמין דאתגליין, ובריאה נק' חשך⁷ שהוא ההעלם בחי' מח' עלמין סתימין דלא אתגליין. ועולם העשי' כנגדה באדם הוא בחי' המעשה. וכדי שיהי' ג' עולמות אלו בי"ע עז"נ כל הנק' בשמי ולכבודי, ואין כבוד אלא תורה שע"י התורה הוא התחברות אא"ס בג' עולמות בי"ע. כי הנה כתיב כי הוי' אלקיך אש אוכלה הוא, וצ"ל למה מדמין אותו לאש⁸, כי הנה יש ד' יסודות ארמ"ע, והנה