ריח

הוי' זהו ע"י אלקיך בחי' צמצום וגבורה כו', ולכן שם הוי' מתחיל ביו"ד בחי' צמצום כו'. וע"י העלאת חוקת הפרה נמשך מבחי' מקור מים חיים היינו בחי' מקור ושרש ש' הוי', והיינו כמארז"ל בפרדר"א עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד והיינו בחי' ש' הוי' כמו שהוא כלול בעצמותו שזהו בחי' ש' הוי' דלעילא, שמשם יומשך למלאות כל הפגמי'⁴⁶ שפגמו בשם הוי', דהנה רמ"ח מ"ע הם מבחי' ו"ה ושס"ה מל"ת הם מבחי' י"ה כמארז"ל שמי עם י"ה שס"ה⁴⁷ וזכרי עם ו"ה רמ"ח, גם מצוה הוא בחי' אותיות הוי' כי מ"צ בא"ת ב"ש י"ה⁴⁸, ולכן בפגם המצות אומרים בק"ש שעל המטה אם פגמתי באות יו"ד של שמך הגדול בביטול ק"ש כו', שפגם המצות הוא בשם הוי'⁴⁹, וע"י התשובה שהוא בחי' אפר הפרה עי"ז נמשך בחי' מים חיים שהוא בחי' מקור מים חיים מקור ושרש ש' הוי' בחי' ש' הוי' דלעילא להיות ממעמקים בחי' עומקא דכולא קראתיך להיות נמשך ש' הוי' מחדש כו'. ולכן נא' ב"פ ש' הוי' בחקת הפרה, א' נגד ש' הוי' שבבחי' מצות הוי', והב' בחי' ש' הוי' דלעילא בחי' מקור ושרש בחי' ש' הוי' שבכל מעשה המצות כו'.

ועפ"ז יובן ל' המד"ר משל לשתי מטרונות דומות וא"י איזה מהם גדולה, פי' ל' גדולה דהנה כתי' גדול הוי' כו' ולגדולתו אין חקר⁵⁰, ונת' לעיל שענין חוקת הפסח שנמשך גילוי ש' הוי' שנק' גדול כמ"ש גדול ה' כו' לפי שהוא בחי' בלי מספר כו'. ולגדולתו אין חקר קאי על חוקת הפרה שלגדולתו העצמי' אין חקר והיינו בחי' ש' הוי' דלעילא. אך לפ"ז אינו מובן מהו שאמרו וא"י איזה מהם גדולה. הענין הוא שמטרונא היא בחי' מל' כנודע, ושתי מטרונות היינו בחי' מל' דאצי' ומל' דבינה וזהו שא' דומות היינו ששניהם הם בחי' מל', ומה שמסופק איזהו מהם גדולה היינו לפי שלע"ל יתעלה בחי' מל' ה' עליות כמ"ש ישכיל עבדי⁵¹ ירום ונשא וגבה מאד, ולפ"ז יתעלה המל' למעלה ממקום הבינה, ולכן לע"ל כתי'⁵² והי' ביום