רטו

אותם, או כמו שאין הראי' יכולה לתפוס הקול שהוא רוחני כ"א מתלבש לראות דבר הגשמי דוקא³² כנודע, והיינו מפני כי הראי' היא בחי' חכמה אינה יכולה להתגלות כ"א שתתפוס דבר גשמי דוקא, משא"כ בחי' השמיעה להיותה נמוך מן הראי' יכולה לתפוס גם הקול שהוא רוחני. ועד"ז יובן בענין המצות שלהיותם גבוהים במדריגה שהם מצותיו ב"ה לכן אינם יכולים להתלבש כ"א בדבר גשמי דוקא.

וזהו וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם, כי הגם שהאבות קיימו כל התורה כולה כמארז"ל קיים אברהם כל התורה כולה אפי' עירוב תבשילין עד שלא ניתנה, אך הנה הם קיימו אותם ברוחניות לבד³³, ולכן ארז"ל במד"ר שה"ש ע"פ לריח שמניך כל המצות שעשו האבות ריחות היו, אבל אנו שמן תורק שמך דבר שמריקין מכלי אל כלי, פי' ריחות שכמו הריח אינו עצם הדבר כ"א הארה וריח מהדבר, כך קיום האבות שקיימו רק ברוחניות הוא הארה מהמצוה, כי עצם המצוה לעוצם רוממותה א"א לה להתלבש כ"א בגשמיות דוקא וכנ"ל, אבל הם מאחר שקיימו את המצות ברוחניות זהו הוראה שאינה עצם המצוה כ"א רק ריח המצוה לבד. וזהו שנגלה אליהם בש' שדי לבד ושמי הוי' לא נודעתי להם. וכדי שיהי' מ"ת בקיום המצות בגשמיות הי' צריך להיות גילוי שם הוי' דוקא שהמצות הם מצות הוי' ותורה היא תורת הוי', וע"י יצ"מ הי' גילוי ש' הוי' כמ"ש לכן אמור לבנ"י אני הוי' והוצאתי אתכם כו' ואז אח"כ הי' מ"ת שניתנו המצות כמו שהם דבר שמריקין מכלי אל כלי פי' עצם המצוה ולכן נתלבשו מעשה המצות בגשמיות דוקא כו'.

ועפ"ז יובן ענין חוקת הפסח³⁴ כי הנה פסח הוא ל' דילוג כמ"ש ופסח ה' על הפתח, והיינו שכדי שיתלבשו בחי' מצותיו ב"ה במעשה גשמי' זהו בחי' דילוג שאינו בהדרגה, וחוקת הפסח היינו שהעבודה שיעשה חקיקה בנפשו שיוכל לקבל בחי' מצות הוי', וכמ"ש באר חפרוה כו' במחקק כו' במחקק גימ' רמ"ח³⁵ היינו בחי' רמ"ח מ"ע, וצריך לעשות חקיקה בנפשו שיהי' לו אהבה ורצוא ותשוקה שיהי' גילוי שם הוי' ע"י עשיית המצות, ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח להיות נמשך בחי' ש' הוי' ע"י עשיית המצות שהם מצות הוי' כו'. וז"ע שמברכין על כל מצוה ברוך אתה הוי', פי' ברוך שיתגלה בחי' ש' הוי' שציוה לנו לעשות מצוה זו, וזהו בחי' הכוונה של גשמיות עשיית המצוה כו'.