רח
וידבר כו' זאת חקת כו'
בס"ד. (ש"פ תשא פ' פרה, ל"א).
[tochen_begin]פרה אדומה ופסח[tochen_end]
[zman_begin]תשא, פ"פ[zman_end]
וידבר ה' כו' זאת חקת1 התורה אשר צוה הוי' כו' ויקחו אליך פרה אדומה כו', וצ"ל מ"ש ב"פ הוי' הלא נא' תחלה שהוי' דיבר אל משה והי' צריך לאמר זאת חקת התורה אשר אני מצוה, או סתם זאת חקת כו' ויקחו, ולמה נא' פעם שני אשר ציוה הוי'. וגם צ"ל לשון חוקה הנאמר במצות פרה אדומה. הנה כתיב (תלים קי"ט) יהי לבי תמים בחוקיך וארז"ל במד"ר פ' בא פי"ט זה חוקת הפסח וחוקת פרה אדומה2 למה ששניהם דומי' זל"ז, בזה נא' זאת חקת הפסח ובזה נא' זאת חקת התורה, ואי אתה יודע איזה חוקה גדולה מזו, משל לשתי מטרונות דומות שהיו מהלכות שתיהם כאחת נראות שוות, מי גדולה מזו אותה שחברתה מלוה אותה עד ביתה והולכת אחריה, כך בפסח3 נא' בו חקה, ובפרה נא' בה חקה ומי גדולה הפרה
הערות
- 1. וידבר ה' כו' זאת חוקת : חלקו הא' (מפיסקא: והענין הוא דשורש ענין גלות מצרים, עד פיסקא: ועפ"ז יובן ענין חוקת הפסח) מיוסד על ד"ה וידבר גו' ויצוום תקס"ח נדפס בתוס' הגהות מהצ"צ באוה"ת וארא ע' קצו ואילך. ועוד הגהות ע"ז שם ע' ריז ואילך. והביאור ע"ז שם ע' קמו ואילך. וע' רי ואילך. ותוכנו נמצא בשינויים וכו' בד"ה: וידבר גו' ויצוום בסה"מ תרכ"ז ע' צה ואילך. ובד"ה והר סיני (והי' מספר) בסה"מ תרכ"ח ע' קמד ואילך. ובאריכות הביאור בד"ה ויצוום בסה"מ תרל"ח ע' ב ואילך. חלקו הב' של המאמר (מפיסקא: ועפ"ז יובן ענין חוקת הפסח, ואילך) מיוסד על ד"ה ויקחו אליך באוה"ת חוקת ס"ע תשעז ואילך. המאמר נמצא גם בד"ה זה בסה"מ תרכ"ט ע' צג ואילך. ובשינויים והוספות בד"ה זה בסה"מ עטר"ת ע' שיג ואילך. תרפ"א ע' קצט ואילך. תשכ"א ע' 296. וע' 303-302. ד"ה וידבר גו' זאת חוקת (דש"פ פרה) והמשכו בד"ה החודש הזה (דפ' החודש) — תשכ"ד (נדפסו בקונ' בפ"ע קה"ת תשנ"ט, תשס"א). סה"מ תשכ"ט ע' קמז ואילך. תשמ"ח (הוצאת תשס"ב) ע' 349 ואילך. לכמה מעניני המאמר ראה (בקיצור) אוה"ת חוקת ע' תשעג-ד. וראה גם שם ע' תשצ ואילך. תתיב ואילך. שם בהוספות (הוצאת תשנ"ח) ע' 40 ואילך.
- 2. יהי לבי תמים בחוקיך וארז"ל. . זה חוקת הפסח וחוקת פרה אדומה : בהבא לקמן ראה אוה"ת חוקת שם ע' תשעג.
- 3. משל לשתי מטרונות. . כך בפסח : ראה אוה"ת נ"ך ס"ע תרנח-ט: אינו מובן איך ידומה זה להמשל. עיי"ש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.