ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםזכרוניכם משלי עפררג

רג

העזרה ך"ג אמה ושליש, והיינו מפני כי המקוה של כה"ג הי' ע"ג הפתח שהי' גבוה ך' אמה, וג' אמות גובה המקוה, ואם יכולים להגביה המים בגובה יותר ממקום מוצאם מהו הראי' שמעיין עין עיטם הי' גבוה מקרקע העזרה ך"ג אמה, אלא עכצ"ל שא"א להגביה המים גבוה ממוצא המים, כן כל דבר נברא א"א להיות פעולתו גבוה משרשו. ולכן אברהם הגם שקיים כל התורה כולה מ"מ לא הגיע כ"א עד שרשו בלבד, ולכן וארא כו' באל שדי כו'. אבל על מ"ת נאמר שמן תורק שמך וארז"ל במד"ר כל המצות שקיימו לפניך האבות ריחות היו פי' ריח אינו עצם הדבר שהרי כשמריחין ממנו כל היום לא יחסר מאומה, שזהו הוראה שאינו עצם הדבר, אבל אנו שמן תורק שמך דבר שמריקין מכלי אל כלי11 היינו עצם הדבר כו'.

וא"כ צ"ל מהו המעלה כשנזכור שתי זכירות12 הרי אתם בנים של אברהם שנמשל לאפר הלא ע"י מ"ת זכו ישראל לבחי' היותר גבוה כו'. אך הענין הוא דהן אמת שע"י מ"ת זכו ישראל לבחי' היותר גבוה, מ"מ יכול להיות שיעשה המצוה בקרירות ובדרך מצות אנשים מלומדה, אבל ע"י הזכירות הנ"ל הרי אתם בנים של אברהם שנמשל לאפר שהי' בבחי' ביטול, שע"ז מורה שם אברהם הוא בחי' אבר מ"ה13, פי' ע"ד כמו האבר הוא כלי לחיות הנפש כו' כן הי' אברהם כלי לבחי' הביטול, ועד"ז יהי' בקיום המצות שיהיו ב' המעלות, היינו הדבר עצמי, ושיהי' כלי לזה כמו אברהם כו'.

וזהו זכרוניכם משלי אפר שע"י הזכרון שרע בעיניו היש דעמלק עי"ז משלי אפר הוא בחי' עפר ואפר דאברהם כו', ובא"ל הרי אתם יורדין למצרים, פי' הגם שלא נשתעבדו במצרים עוד, אבל ארז"ל כל הגליות נק' ע"ש מצרים ואמרו כל האומות נק' מצרים ע"ש שמצירים לישראל, והיינו הגם כי לא נשתעבדו בחומר ובלבנים, אמנם הנה אמרו בחמר דא ק"ו ובלבנים דא לבון הלכתא והיינו ענין בירור ההלכות שבא לאדם ד"ת בעבודה וביגיעה רבה ועצומה וארז"ל הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא ועתדה בשדה זה משנה14 אחר ובנית ביתך זה גמרא, שקודם שנתרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכם לא הי' מחלוקת כלל, כ"א מעט הנזכר בימי הזוגות, וה"ז ברוחניות ענין השעבוד בחומר ובלבנים שזהו התיקון על הרע דעמלק וכמארז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד אם אבן הוא נימוח, ופי' בלק"ת15 שאפי' אם נעשו לבו כלב האבן יש בכח התורה למחותו, והיינו שכמו

הערות

  1. 11. שמן תורק. . שמריקין מכלי אל כלי : ראה גם לקו"ת שה"ש ג, א-ב. אוה"ת שה"ש (כרך א) ע' ל.
  2. 12. וא"כ צ"ל. . כשנזכור שתי זכירות : בהבא לקמן בפיסקא זו ושלאחרי' ראה ד"ה זכור גו' עמלק באוה"ת תצא שם.
  3. 13. אברהם. . בחי' אבר מ"ה : ראה תו"א מג"א צ, א. לקו"ת דרושים לר"ה נו, ב. מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' נא. תקס"ב ח"א ע' צז. ועוד.
  4. 14. הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא ועתדה בשדה זה משנה : ראה בכ"ז לעיל ד"ה ויקח ה"א.
  5. 15. ופי' בלק"ת : פ' האזינו עה, ד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.