ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםזכרוניכם משלי עפררב

רב

והענין דהנה נת' בד"ה זכור דעמלק (ל"א⁴) שענין עמלק הוא שאע"פ שיודע רבונו מ"מ מתכוין למרוד בו⁵, ולכן הוא ראשית גוים, כי כל הגוים הם לעומ"ז דמדות שזהו ע"פ רוח שטות המכסה כמשנ"ת שם באריכות שהתאוה מכסה על הארת ניצוץ אלקי אשר בקרבו. אבל [עמלק] יודע את רבונו ואינו מכסה אצלו שום דבר ואדרבה ה"ה מכוין למרוד בו, זה"ע החוצפא והגסות שלהיותו בבחי' יש ודבר בבחי' חוצפא שגם כלפי שמיא כו'⁶, ולכן ע"י הזכירה שזוכר את עמלק ורע בעיניו היש דעמלק⁷ ה"ה בבחי' הביטול, ולכן הרי אתם בנים של אברהם שנמשל לאפר.

וביאור הענין צ"ל מארז"ל קיים אברהם כל התורה⁸ כולה עד שלא ניתנה, וא"כ צ"ל מה"ע מ"ת, מאחר שגם קודם מ"ת קיים אברהם כו'. אך הענין הוא דהנה מה שקיים אברהם זהו הכל ברוחניות, שהרי איך קיים מצות תפילין עד"מ שכ' בפ' קדש בענין יציאת מצרים שעדיין לא הי' גם שעבוד מצרים אלא שקיים ברוחניות⁹, ועד"ז קיים כל המצות ע"י הכנסת אורחים וגמ"ח, וכן יצחק ע"י מדת הפחד ויעקב ע"י קו האמצעי, ולכן כאו"א מהאבות הי' צריך לקיים כפי מדריגתו דוקא, משא"כ אחר שניתנה תורה הרי ב"ש וב"ה הם חו"ג ואעפ"כ קיום התורה שלהם שוין והיינו מפני כי מה שקיימו האבות זהו ע"י עבודתם עצמן במס"נ ולכן הי' צריך להיות כאו"א לפי מדריגתו, אבל לאחר שניתנה תורה הרי ניתן הכח שכאשר יעשו מצוה זו ימשיכו על ידה המשכת אלקות ולכן בזה יד כולם שוה כו'.

אמנם הנה נודע כי הנברא ע"י עבודתו אינו יכול להגיע כ"א לשורש מדריגתו לבד, והראי' לזה הוא ממארז"ל ש"מ מעיין עין עיטם¹⁰ הי' גבוה מקרקע

הערות

4. נת' בד"ה זכור דעמלק (ל"א) : לעיל ע' קצג.
5. עמלק. . שיודע רבונו מ"מ מתכוין למרוד בו : ראה בהנסמן ע"ז לעיל ד"ה זכור גו' עמלק שם.
6. חוצפא שגם כלפי שמיא כו' : ראה סנהדרין קה, א: חוצפא אפילו כלפי שמיא מהני.
7. שזוכר את עמלק ורע בעיניו היש דעמלק : בד"ה זכור גו' עמלק תרל"ב מוסיף כאן: פי' מלבד מה שהוא רחוק ממנו להיותו רע בעיניו, הנה הוא דואג על ענין מציאת אופן וענין רע כזה.
8. וביאור הענין צ"ל מארז"ל קיים אברהם כל התורה : בהבא לקמן בפיסקא זו ושלאחרי' ראה בארוכה לעיל ד"ה וכל העם. וראה בכ"ז תו"א יתרו סו, סע"ד ואילך. סז, ד ואילך. עג, סע"ג ואילך. מג"א צו, ג ואילך. [וראה אוה"ת יתרו ע' א'ט-י ג' שיטות בזה בדרושי אדה"ז. עיי"ש]. וראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' יא ואילך. מארז"ל ע' קז ואילך. מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' רנז ואילך. אוה"ת תשא ע' א'תתקסו ואילך. פ' ראה ע' תשנד ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' קס ואילך.
9. איך קיים מצות תפילין. . אלא שקיים ברוחניות : בד"ה זכור גו' תרל"ב מוסיף (מהו הפי' שקיים ברוחניות): זה הי' ע"י הכנה שעשו בעצמם איזהו עובדא בהכנת איזה דבר שע"פ כוונתו רומז למצות תפילין, ועד"ז בכל המצות כולם. — וראה בכ"ז תו"א לך לך יא, ד. יתרו סח, א ואילך. לקו"ת שה"ש ט, סע"ב.
10. והראי' לזה הוא ממארז"ל. . עין עיטם : בהבא לקמן ראה [נוסף להדרושים שנסמנו לעיל בתחילת המאמר] מאמרי אדה"ז הקצרים ע' ב. מארז"ל ע' רד [בשם הע"ח]. מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ע' א'לג. סה"מ תרכ"ט ע' ריא. תרס"ב ע' רסה. תרס"ה ע' ז. וע' רכא. תש"ג ע' 23. לעיל ד"ה וכל העם [ובדרושים שנסמנו שם בתחילת המאמר].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.