קצה

חב"ד חג"ת נה"י שהם ראש תוך סוף, וכן כל נקודה נחלקה לג' בחי' הנ"ל רת"ס נק' סת"ר שהוא פנימי אמצעי חיצון, והם ג"כ בחי' עבור יניקה מוחין²², וא"כ גם המדות שבלב נחלקו לג' מדריגות הנ"ל שהם רת"ס חב"ד חג"ת נה"י, דהיינו ע"ד דוגמא הנה כמו אור מדת החסד שהוא ימצא מצד ב' מדריגות, הא' מצד האהבה שאוהב לזולתו והרי האהבה זאת היא בחי' הפנימיות של אותו החסד ששופע לזולתו, וא"כ האהבה הוא בחי' המוחין של החסד ההוא, כלומר כמו בחי' השכל והטעם לאותו החסד והוא אור האהבה שמפני איזהו טעם ושכל בודאי כידוע, ונק' האהבה בחי' חכמה שבחסד מפני היותו בחי' המוחין של החסד. והחסד עצמו הוא בחי' הוויתור של ההשפעה הוא בחי' חסד שבחסד שהוא מהות החסד, והוא שפע החסד שימצא גם שלא מצד האהבה ג"כ, כי גם למי שאינו אוהבו כלל ואינו מכירו כלל ישפיע לו רב טוב מצד מהות טבעיות חסדו היינו מפני שהוא וותרן בטבעו, וכמו אאע"ה שנק' איש החסד מפני שהי' וותרן בטבעו גם שלא מצד האהבה כמו שנתן מזון ורב טוב גם לערביים אורחים ועוברי דרך יהי' מי שיהי' הגם שאינו מכירם כלל ולא הי' לו אהבה אליהם כלל, שהרי הערביי' בודאי לא אהב אותם כלל מפני רוע מעשיהם כו', אך מפני שהי' איש החסד בטבעו דהיינו בבחי' חסד שבחסד שהוא מהות החסד עצמו כו' וכמו שבקש לו ישמעאל יחי' לפניך הגם שהי' מכיר את ישמעאל מ"מ בקש רחמים עליו מפני עצם טבע חסדו²³ שמטבע הטוב להטיב, וזהו מדריגה השנית שבחסד. ומדריגה השלישית הוא בחי' נצח שבחסד שהוא ענף החסד, והענין הוא דהנה בחסד שבחסד הנ"ל הגם שיוכל להיות בלא אהבה כלל עכ"ז יהי' אור שפעו בותרנות שהוא מפני התענוג שיש לו מן הנתינה וההשפעה לזולתו יהי' איך שיהי', וכמו אברהם שבודאי הי' נהנה הנאה גמורה כשהאכיל והשקה את הערביי' וכדומה, אבל יש בחי' חסד שלא יש לו שום תענוג בנתינה והשפעה זו ואינו מוותר מפני שרצונו הוא לוותר כ"א מפני הניצוח²⁴ בלבד, דהיינו שכך עלה ברצונו להיטיב חסדו עם זולתו הגם שאינו לפי טבעו אלא רק בבחי' נצחון שמנצח א"ע ועומד על נפשו להיות מוותר, ולא מפני הוויתור שיש לו בטבע רק שבאה ההשפעה בבחי' נצוח בלבד בלא טעם ודעת ובלא אהבה או וותרנות בטבע כלל, וא"כ אין כאן אלא ההשפעה עצמה דהיינו רק בבחי' העשי' בלבד שהרי לא נשאר רק ההשפעה עצמה בבחי' עשי' בפו"מ בלבד בלי ימצא בה איזהו פנימיות, וזהו הנק' בחי' נה"י שבחסד בחי' האחוריי' שהוא בבחי' העשי' בלבד כי נסתלק ממנה כל בחי' הפנימיות דחב"ד חג"ת, וזהו הטעם שנק' נו"ה בשם ערבי נחל²⁵, והיינו שכמו הערבות שבלולב שאין בהם לא טעם ולא ריח והיינו