ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםועשו ארוןקפד

קפד

שיקבלו עליהם עומ"ש תחלה29 ואח"כ יקבל עליו עול מצות שענין הקב"ע מ"ש זהו כענין הקדמת נעשה לנשמע, שענין ביטול דנעשה מורה שנעשה כל מה שתצוה אלינו, ולא שמקבלי' על עצמם מחמת כי כבר שמעו הציוים שביכולתם לשאת, אלא כל מה שתצוה אלינו לעשות נעשה והדר נשמע איך לעשות, ממילא מובן ג"כ שענין הקבלה דנעשה הוא קבלה בכלל, שהרי אינם יודעי' עדיין מה לעשות שזהו שאמרו אח"כ נשמע היינו שנשמע הדבר בפרטיות מה שצריך לעשות מובן כי קודם ששמעו הציוי מה לעשות א"י כלל מה לעשות, ומהו שאמרו נעשה היינו הביטול בכלל לאוא"ס בעל הרצון מקור כל הרצונות פרטי' דציויי המצות אמרו לו נעשה כל מה שתצוה ותגזור עלינו, ונמצא כי ביטול זה דנעשה מאחר שאינו ברצון פרטי ה"ה ביטול שלמעלה מהגבלת כלי פרטי כ"א ביטול כללי שלמעלה מהכלי' והחושי' פרטי' וה"ה כמו הביטול שלמעלה מהשכל המושג שהרי עדיין לא ידעו בשכלם כלל וכלל מהו הציוים פרטי' אשר יצוה אותם כ"א הגיעו בביטול זה למעלה משכל המושג, ומה גם כי ענין ביטול כזה שא"י עדיין ע"פ שכל מה יצוה הרי זהו למעלה מן השכל כי השכל אינו מחייב עדיין לעשיות הדבר ההוא, ונמצא כי הביטול לעשות הוא למעלה משכל המושג עדיין, רק שי"ל שמשיג ע"פ שכל שצריך לבטל רצונו30 מפני רצון העליון וכ"ש לפני בעל הרצון, רק מ"מ ה"ז רק הגורם לבוא לבחי' ביטול רצון זה, אבל מיד כשמגיע לעצם ביטולו אז הוא למעלה מן השכל לגמרי ואין השכל פועל בו אז31, וגם אינו מושג אז כלל ע"פ שכל כו'. והנה ביטול זה שלמעלה מן השכל כוחו גדול מאד שעי"ז מקשר שכל עם בחי' אוא"ס שלמעלה מן השכל, שהרי האדם שהוא בר שכל בעצם בא והולך ע"פ השכל עד שמגיע למעלה מהשכל כו' ונמצא כי מתקשר שכל עם למעלה מהשכל, וממילא נמשך מבחי' אוא"ס שלמעלה מהשכל והרצון לבוא לבחי' רצון. וז"ע עושין רצונו ש"מ פי' שעושי' לו רצון, היינו שמלמעלה מהרצון הוא בחי' אוא"ס ב"ה בעהר"צ יומשך להיות רצון פרטי דתומ"צ, שבאמת אוא"ס ב"ה הוא למעלה מהרצון ואינו תופס מקום אצלו כלל כל הרצון דתומ"צ כמ"ש אם חטאת כו' ורבו כו' אם צדקת כו' וכחשיכה כאורה בשני כפין32 שגם האור שוה לחשך אלא שע"י ביטול דנעשה לאוא"ס בעהר"צ המשיכו הרצון דפרטיות המצות, והגם כי אין זה בדרך העלאת מ"ן מ"מ ה"ה בדרך כלי לקבל ושיומשך מאוא"ס בעהר"צ להיות רצון פרטי שז"ע ערש"מ כו', ולכן בזמן שישראל עושין רצוש"מ שהוא בחי' פ' ראשונה דק"ש מס"נ למס"נ באחד ובכל מאדך בלי גבול עי"ז עושין רצוש"מ פי'

הערות

  1. 29. למה קדמה שמע כדי שיקבל עליו עומ"ש תחלה. . כענין הקדמת נעשה לנשמע : בהבא לקמן ראה סה"מ תרכ"ט ע' רב. [ובהנסמן שם בתחילת המאמר]. רמו. רנג-ד. ערה. ובכ"מ.
  2. 30. רק שי"ל שמשיג ע"פ שכל שצריך לבטל רצונו : בד"ה זה תרס"ב מוסיף: וי"ל שז"ע הבחירה מה שהאדם הוא בעל בחירה, די"ל שגם בביטול כזה יש ענין הבחירה והוא מה שהשכל מסכים שצריך להתבטל כו'.
  3. 31. כשמגיע לעצם ביטולו. . ואין השכל פועל בו אז : בד"ה זה תרס"ב מוסיף: שאם הי' אז פעולת השכל לא הי' הביטול שאין בחוש השכל ביטול כזה, ורק שהשכל מסכים שצ"ל ביטול כזה, אבל א"א שיהי' מצד השכל כ"א צ"ל בזה ביטול השכל לגמרי כאילו אינו כו'. [עיי"ש בארוכה הדוגמא ע"ז מענין המס"נ על קידוש ה'].
  4. 32. וכחשיכה כאורה בשני כפי"ן : ראה לקו"ת צו יב, א. סה"מ תרל"ב ח"א ע' קכח. תרל"ה ח"ב ע' שעו. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.