ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםועשו ארוןקפ

קפ

שיעורא דילי' לפום מאי דמשער בלבי'⁷, שבזה ובהתבוננות זו הוא בחי' ביטול כל הנבראי' מלאכי' ונשמות כל חד לפי ערך השגתו בחי' ההארה המחי' ומהוה כל העולמות וממילא מושג בביטולם איך שנתהוו מאין שהוא בחי' הארה בעלמא, וזהו ענין שעורה שהוא שיעור ה'⁸, פי' כי כל האותיות דע"מ הם נלקחי' בשרשן מן אות ה'⁹ שהוא מקור כולם, שזהו ענין בה' בראם כללות כולם, וכל נברא יש לו אות פרטי המחי' אותו אם מהאותיות דע"מ או מחילופיהן ותמורותיהן כנודע ממ"ש בפרד"ס ועה"מ בענין רל"א שערי' המתגלגלי' פנים ואחור וכמ"ש בסש"ב ח"ב¹⁰. ונמצא כי פי' שעורה שיעור ה' יתפרש לשני פי'¹¹ הא' הוא השיעור מן הה"א שהוא המקור להתהוות הנברא, וזהו שיעור ה', הב' כל א' לפי ערך חלקו אשר יגיע לו מן הה"א לפי ערך זה הוא ההתבוננות שלו בבחי' ביטול העולמות לאלקות המהוה אותם, וזה הי' עבודה ראשונה בצאת בנ"י ממצרי', שבעת היותם במצרי' היו מושקעי' במ"ט שע"ט, ובצאתם ממצרי', הנה ענין יציאתם מתוך ההסגר הוא המיצר דמצרים מיצר מי שבחי' ההתבוננות דבחי' מי היינו מי ברא אלה¹² היתה במיצר מאד, ויציאתם מן המיצר הוא שהרגישו בנפשם ענין ההתבוננות איך שמי ברא בחי' אלה כו' שז"ע בחי' יצ"מ לצאת מן המיצר ולהתבונן בבחי' מי ברא אלה הוא בחי' ההתבוננות בבחי' שעורה שיעור ה' הנ"ל כו', ולכן חגה"פ הוא בחדש האביב ואם אין השעורה אביב¹³ מעברין את השנה, והיינו כי זה עבודה ראשונה אשר עבדו את אלקינו ית' שזהו בחי' השיעור שכל א' משער בליבי' לפ"ע עבודתו, וזהו בחי' התבואה דתבואתה תבואת ה' היינו בחי' השעורה שיעור ה' כו'.

ושבועות הוא בחי' תבואת וא"ו¹⁴ הוא בחי' אילנא דחייא בחי' כי האדם עץ השדה זאת התורה אדם הוא התורה שנק' אדם, רמ"ח פקודין הם רמ"ח

הערות

7. נודע בשערים בעלה כל חד. . לפום מאי דמשער בלבי' : בהבא לקמן בפיסקא זו ראה אוה"ת שופטים ע' תתכג-ד. סה"מ תרכ"ט ע' שיט ואילך. תרפ"א ע' שב ואילך. תרצ"ט ע' 244 ואילך. וראה גם לקו"ת במדבר א, א.
8. וזהו ענין שעורה. . שיעור ה' : ראה בארוכה לקו"ת במדבר י, ב. יא, א. שם, ב.
9. שעורה. . שיעור ה' פי' כי כל האותיות. . נלקחי' בשרשן מן אות ה' : ראה ד"ה זה פר"ת: ענין שעורה שיעור ה' הוא שאות ה' הגם שההבל שבו הוא במיעוט יותר, מ"מ צ"ל משוער בבחי' צמצום הן בבחי' צמצום כללי והן בבחי' צמצום פרטי, דצמצום הכללי הוא שנתעלם בחי' הפנימיות ונמשך רק בחי' חיצוניות ההבל, ואח"כ הוא הצמצום דה' גבורות מנצפ"ך שהן מחלקים את חיצוניות ההבל בהברות מתחלקות בביטוי הכ"ב אותיות שמהן נעשה ריבוי צירופים וחילופים ותמורות.
10. וכמ"ש בסש"ב ח"ב : שעהיוה"א פ"א (עז, א).
11. פי' שעורה שיעור ה' יתפרש לשני פי' : ראה עד"ז (ב' פירושים ב”נודע בשערים": ל' שיעור וגבול, ול' השערה) בסה"מ תרכ"ט שם ס"ע שיט-כ. וראה ד"ה זה תרס"ב: [פי' הא'] שיעור ה' היינו השיעור והמדה שנמשך מבחי' ה"א בכל אות ואות להוות ולהחיות את הנבראים, וגם פי' שיעור ה"א הוא כל חד וחד לפום מאי דמשער בלבו הוא ערך ההשגה וההתבוננות בבחי' הה"א שהוא ההארה מקור הנבראים שלפ"ע זה הוא ביטולו כו', והא בהא תליא, דלפ"ע השיעור והמדה מבחי' ה"א שמגיע לחלקו להוות ולהחיות מציאותו לפי אופן זה הוא השגתו וביטולו כו' [ועיי"ש מ"ש עוד בזה].
12. המיצר דמצרים מיצר מי. . מי ברא אלה : ראה בארוכה סה"מ תרכ"ז ע' שסז ואילך. [ובהנסמן שם בתחילת המאמר]. וראה גם תו"א וארא נח, ב ואילך. יתרו עא, ד.
13. ואם אין השעורה אביב : ע"פ ל' הכתוב וארא ט, לא: כי השעורה אביב. וראה בארוכה אוה"ת משפטים שם ע' א'קפ.
14. ושבועות הוא בחי' תבואת וא"ו : בהבא לקמן בפיסקא זו ראה בארוכה סה"מ תר"ל שם ע' קלד. וע' רט-י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.