קעד

נשבעתי, ולכאו' יפלא האיך יקרא עצמו בשם הוי', אך הענין להיות כי הוא בטל לגמרי להמשלח לכן קורא עצמו בשם משלחו, נמצא שהביטול הוא ביטול גבוה מאד נעלה, מ"מ הרי זהו ביטול היש שהרי הוא נברא יש מאין, וכמארז"ל במד"ר שהמלאכי' יש מי שאומר שנבראו בשני ויש מי שאומר שנבראו בחמישי, ואמרו שם הכל מודי' שלא נבראו בראשון שלא יהיו אומרי' מיכאל מותח בדרום וגבריאל בצפון והקב"ה ממדד באמצע, הה"ד אני ה' עושה כל מי אתי, מי הי' שותף אתי¹⁵ במע"ב, הרי הם נבראי' בע"ג, וממילא א"א לקרות בחי' הביטול שלהם כ"א בחי' ביטול היש לאין כו', והרי זהו בחי' ב"ן, האהבה והיראה הוא בחי' האור, וגוף המלאך שמתפעל באהוי"ר הרי גופם הוא מב' יסודות אש ורוח¹⁶ כמ"ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט זה נלקח מבחי' האותיות דשם ב"ן. ונמצא מובן שגם בשם ב"ן יש אורות וכלים שהם בחי' האהוי"ר והכלי המחזיקן אשר יש להם בחי' אהוי"ר כו'.

אמנם כ"ז הוא בבחי' הביטול דקדושה, וכמו"כ בלעו"ז יש ג"כ ב' בחי' אלו דמ"ה וב"ן, כי את זה לעומת זה עשה האלקי', ולכן כמו שיש בקדושה בחי' מ"ה וב"ן כן בלעו"ז יש ג"כ מ"ה וב"ן, והוא מ"ש ופלגשו ושמה ראומה, ראו מ"ה¹⁷ שבחי' הביטול הוא בהרגשה הרי זהו בחי' מ"ה שבלעו"ז, שזהו עדיין קליפה דאצי'. אמנם הנה בלבושי נוגה שלמטה מזה יש בחי' הקליפה שהוא לעומת שם ב"ן¹⁸, והוא בחי' לבינה שע"ז ארז"ל זקף לבינה והשתחוה לה.

ועפ"ז יובן ענין חטא דור הפלגה שבנו עיר ומגדל מן הלבינה שעשו תמורת האבן, והיינו כי כל עיקר ההמשכה שהי' בקדושה הוא ע"י עיר ומגדל, שהעיר הוא בחי' עיר אלקינו, והמגדל הוא בחי' בהמק"ד שהי' בירושלי' שע"ז נא' כרם הי' לידידי ויבן מגדל בתוכו, שקאי על בהמק"ד. והנה ענין עיר אלקינו¹⁹ הוא בחי' כללות עולם הדיבור, והיינו שכמו מקיבוץ בתים הרבה נעשה עיר, והבית עושי' מאבנים כן יובן שענין האבנים הוא בחי' האותיות שמהם נעשו צירופי התיבות, וכלליות עולם הדבור נק' בשם עיר. ונק' עיר אלקינו להיות כי שם אלקי' הוא שורש בחי' הכלי' כנודע ממ"ש במ"א ששם הוי' הוא שורש האורות ושם אלקי'