ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםויראו את אלקי ישראלקעג

קעג

אנו נחשבי' כו'. והנה בהכרח לומר שיש בחי' כלי להכיל ולקבל בחי' ביטול הלזה שבחכ', כי א"א לאור להתקיים בלתי ע"י איזה דבר הנאחז, וכמו האש שבלתי פתילה או עץ הנאחז בו אינו מתקיים, וכן המים בלתי כלי ישפכו וילכו להם מגבוה לנמוך, ולכן גם לבחי' הביטול דמ"ה שבחכ' בהכרח שיהי' בו איזה כלי שיאחז בו האור והוא בחי' אותיות שבשכל שהם הנק' כלי' שבהם מלובש האור כו', ובחי' האותיות אלו הם המביאי' לידי גילוי בחי' אור הביטול דשם מ"ה. וזהו מ"ש מכון לשבתך פעלת כו' שבחי' הכלי' הם מכון לשבת האור דשם מ"ה שבחכ', כדמיון הבית שהוא מקום מושב האדם כו'. והנה אותיות אלו דשם מ"ה הם הנק' אבנים, כי אבן הוא מל' א' ב"ן10, אל"ף הוא בחי' שם מ"ה שהוא שם הוי' במילוי אלפי"ן אז עולה מספרו מ"ה, ובחי' ב"ן שבתיבת אבן הוא בחי' הכלי לאור הזה דשם מ"ה, ונמצא כי זהו בחי' ב"ן דמ"ה, ובחי' אותיות אלו דב"ן שבמ"ה הם היורדי' להתגלות מלמעלה שעל ידם יומשך הביטול דמ"ה כו' ועז"נ תשתפכנה אבני קדש, שיש אבנים שבהם וע"י מתגלה בחי' קדש הוא בחי' ביטול שבחכ' שנק' קדש בכלל.

וכמו"כ יובן ענין הכלים דשם ב"ן, שענין שם ב"ן הוא בחי' ביטול היש לאין, ולא בחי' ביטול בעצם11 כביטול דמשה שאמר ונחנו מ"ה, כ"א יש ובטל, דהיינו מה שהוא יש ודבר מ"מ יתבטל לאין המהוה אותו, וה"ז כביטול המלאכי' נבראי', כמו עד"מ ביטול מיכאל שהוא באהבה הנה מאחר שיש לו אהבה הרי הוא בבחי' מציאות איזה דבר, כי הרי בהכרח לומר שיש מי שאוהב ומתפעל באהבה12, וכן גבריאל ביראה, וכן הוא בשרפים. וכאשר יבואו לבחי' הביטול כתי' בעמדם תרפינה כנפיהם, פי' כנפיהם היא בחי' הביטול דאהוי"ר13 כו', וכן המלאך כשהולך בשליחותו של מקום הרי משתנה למהות ביטול14 עד שיכול לקרות על עצמו בשם הוי' וכמ"ש ותקרא את שם הוי' הדובר אלי', וכתי' במלאך שאמר לאברהם בי

הערות

  1. 10. אבן הוא מל' א' ב"ן : ראה שעהיוה"א פ"ז (פד, ב). ובכ"מ.
  2. 11. שענין שם ב"ן הוא בחי' ביטול היש לאין ולא בחי' ביטול בעצם : בד"ה זה תרנ"ה מוסיף: דזהו לבנים הנעשים בידי אדם אדם בגימ' מ"ה דהיינו מה שבחי' מ"ה מברר ב"ן, והיינו שהביטול שלהם אינו ביטול עצמי כ"א האור פועל בהם הביטול.
  3. 12. ביטול מיכאל שהוא באהבה. . בהכרח לומר שיש מי שאוהב ומתפעל באהבה : בד"ה זה תרנ"ה נוסף כאן הגה"ה: וצ"ע איך הכוונה כאן, אם הכוונה שהאהבה גופא הוא בחי' יש כמ"ש במ"א בענין יש מי שאוהב כו', ולפ"ז מ"ש אח"כ [במאמר כאן] בענין תרפינה כנפיהם היינו הביטול דהאהוי"ר שמתבטל מהאהוי"ר כו', וביטול זה הוא ג"כ ביטול היש לבד כמשי"ת, אמנם לא משמע כן ממ"ש לקמן האהבה והיראה הוא האור כו'. או הכוונה שבהכרח שיש מי שמתפעל באהבה זו והיינו הגוף שהוא המתפעל כו' (ובבחי' מ"ה לא שייך לומר כן שהרי מ"ה הוא בחי' ביטול במציאות כו'), וכן ביראה היינו בחי' יראה תתאה ג"כ יש מי שמתפעל ביראה כו', ולפ"ז מ"ש בעמדם תרפינה כנפיהם אין הכוונה לדקדק תיבת תרפינה שהוא הרפיון כנ"ל, כ"א הכוונה בחי' הכנפיים שהם האהוי"ר שלהם שזהו ביטולם כו'.
  4. 13. בעמדם תרפינה כנפיהם. . בחי' הביטול דאהוי"ר : ראה בארוכה לקו"ת שה"ש כו, ב. אוה"ת שה"ש (כרך ב) ע' שצט. ועוד.
  5. 14. המלאך. . משתנה למהות ביטול. . לקרות על עצמו בש' הוי' : ראה גם אגה"ק סי' כה (קמא, סע"א). לקו"ת במדבר יא, ב. שה"ש כ, ג. מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ע' תח ואילך. דרך מצותיך כז, א. אוה"ת תשא ע' ב'לא. סה"מ תרכ"ט ע' ריב ואילך. תרל"ב ח"א ע' מ. תרל"ג ח"א ע' נב-ג. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.