קסח

גשמי כעץ ואבן, שלכאו' הי' צ"ל בהיפוך. אך הענין שלהיות הראי' הוא כח היותר נעלה בהכרח שתרד להתלבש בדבר היותר נמוך ואז תוכר מעלתה, משא"כ בענין רוחני כקול א"א עדיין להכיר בחינתה ומעלתה, כי אין ענין הרוחני כלי להעלים ולהסתיר על גודל בחי' מעלתה²⁷, ואין זה אמצעות שתתגלה רוחניות כח ראיית העין ע"י הדבר רוחני כקול, כ"א כשתרד עוד עד שתתלבש בדבר גשמי אז ניכר מעלתה, והרי אין זה ירידה לבד שהרי ע"י הירידה ניכר מעלתה שהרי אינה דומה שמיעה לראי'. כן עד"ז יובן שלעוצם גודל מעלת מעשה המצות א"א כ"א שתתלבש בדברי' גשמי' כציצית מצמר הגשמי ותפילין בקלף הגשמי וד' מינים שבלולב בצמחי' הגשמי' דוקא.

ובזה יובן מה שהשיב הקב"ה להמלאכי' כשבקשו שתנתן להם התורה, כלום יצה"ר יש ביניכם²⁸, שלכאו' אינו מובן התשובה כלל, דאם היו מבקשי' התורה כמו שניתנה בגשמיות הי' נכון התשובה כלום יצה"ר יש ביניכם, אבל הנה הם בקשו התורה ברוחניות שהרי אינו שייך שילבשו ציצית מצמר ותפילין מקלף גשמי, אלא הכוונה על המצוות כמו שהם ברוחניות ל"ב חוטי הציצית הם ל"ב נתיבות חכ', וצמר הציצית הוא בחי' שער רישא, ותפילין הוא בחי' ד' מוחין וכדומה בכל פרטי המצות ומה תשובתו כלום יצה"ר יש ביניכם. אך הענין הוא כנ"ל דלעוצם מעלת ומדריגת המצות א"א להם להתגלות כ"א בדבר גשמי, ושתרד הנפש להתלבש בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר על אור ה' וקדושתו, ומ"מ יקיים ציווי כל מצוה כתיקונה ובפרט במצות הנק' חוקים כפרה אדומה וכדומה, אשר ע"ז הוא נכון התשובה שהשיב להם כלום יצה"ר יש ביניכם שתוכלו לקיים המצות כו', ובזה הסיר הקטרוג שלהם והבקשה שבקשו תנה הודך על השמים.

וכן השיב להם משה למצרים ירדתם כו', והענין דבכדי שיוכלו ישראל לקבל את התורה שנתלבשה בדברי' גשמי' שזה מורה על גודל מעלת ההמשכה כמשנת"ל זהו ע"י שעבוד מצרים, שע"י הגלות והשעבוד נצטרפו ונתלבנו עד