קנט

דאתכסיא נעשה עלמא דאתגלי' שזהו מעלת הים, אבל דוד הודיע לנו ואמר לגוזר י"ס לגזרים שמצד שרש הנשמה נתבטל הים לפניהם להיותם במעלה ומדרגה גבוה יותר מהים כו'. ואח"כ אמר והעביר ישראל בתוכו, היינו שמספר גם מעלת הים שע"י הים נתעלו נש"י, ולכן חלקם ואמר ב' פעמים כי לעולם חסדו אחד על עברם בים ואחד על מה שנגזר הים לגזרים, דלכאו' אינו מובן שהרי הם בחי' אחת שהרי מה שגוזר הי"ס לגזרים היינו בכדי שיעברו ישראל בתוכו, דאילו לא העביר ישראל בתוכו מאי מעליותא במה שגזר הי"ס לגזרים, אך לפי הנ"ל יובן היטב לפי שבאמת הוא חסד בפ"ע מה שגזר הי"ס לגזרים, לפי שבזה גילה לנו ששרש הנשמות הם למעלה מהים עד שהים נתבטל לפניהם לכן הוא חסד בפ"ע. ולכן אנו אומרים בהגדה אילו קרע לנו את הים³⁵ ולא העבירנו בתוכו בחרבה דיינו, לפי שבזה עצמו הי' די לנו שבזה הודיע שרש ומקור נש"י כנ"ל.

ובזה יובן המדרש נכון כסאך מאז, אעפ"י שמעולם אתה לא נתיישבה כסאך אלא מאז כו', לפי שמתחלה כביכול עמד וימודד ארץ, ובקי"ס נתיישבה מלכותך כו'. והענין הוא דהנה בשבת אנו אומרים ביום השביעי נתעלה וישב³⁶ על כסא כבודו, ולכאו' צ"ל היכן מרומז זה בתורה שביום השביעי נתעלה וישב כו'. והענין הוא דהנה אנו רואים ההפרש שבין עמידה לישיבה³⁷ שעמידה הוא כשאדם טרוד במלאכה אזי הוא עומד, משא"כ ישיבה מורה על בחי' מנוחה, וכמ"ש בשלמה וישב על כסא ה' וכתי' בו והוא יהי' איש מנוחה, וכן כתי' וישב יעקב ופרש"י ביקש לישב בשלוה, לפי שישיבה מורה על מנוחה כו'. ועד"ז יובן ענין שביום השביעי נתעלה וישב כו', והיינו לפי שבששת ימים נתלבשו החכ' והמדות בבחי' עשי', והגם כי לא בעמל ויגיעה ברא הקב"ה את עולמו, אבל מ"מ בחי' עשרה מאמרות נק' בחי' עשי' לפי שעשרה מאמרות הם מילין דהדיוטא לגבי אוא"ס ע' בד"ה ולקחתם אגודת אזוב³⁸, ולאו אורחא דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא, לכך נק' עשרה מאמרות בשם עשי', וזהו בחי' עמידה. אך בשבת שהוא בחי' שביתה ומנוחה לכן הוא בחי' ישיבה, וזהו ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו, כסא הוא בחי' שביעאה³⁹ כי שית דרגין לכורסייא ושביעאה עלייהו, שביעאה הוא בחי' כסא כו', וזהו וישב על כסא כו'. ועד"ז יובן ענין שבקי"ס נתיישבה כסאך, והיינו לפי שקודם קי"ס כתי'