קמה

ולקחתם אגודת אזוב

בס"ד.

ולקחתם אגודת אזוב¹ וטבלתם מן הדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף כו'. הנה איתא במדרש שה"ש בפסוק כתפוח בעצי היער משל ע"ז לאדם שלקה ברגליו חזר על כל הרופאים כו' בא אחד ואמר לו בדבר קל אתה מתרפא כו', כך אמר להם משה אם אתם רוצים ליגאל ולקחתם לכם אגודת אזוב כו'. והנה להבין המשל הזה מהו שלקה ברגליו, י"ל מקודם מ"ש (עמוס ט' ו') הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה, ופי' בזח"ג פ' צו דל"ה א' ר' יצחק אמר ואגודתו כד"א ולקחתם אגודת אזוב, שמשוה בחי' אגודתו לבחי' ולקחתם אגודת אזוב. והנה ע"י ואגודתו נמשך הבונה בשמים מעלותיו, וצ"ל מהו לשון הבונה בשמים עליות מהו שייך למעלה בנין עליות כו'. והענין הוא דהנה כתיב ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים כו', ואשים דברי הוא בחי' תורה, ובצל ידי כו' הוא בחי' מצות בצל החכ' בצל הכסף, לנטוע שמים כו' הוא בחי' קרבנות תפלה כו'. ולכאורה אינו מובן מה שייך לומר לנטוע שמים שהלא שמים כבר נברא כו'.

הנה כתיב (ישעי' מ' י"ב) מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן, ולמדו מזה בגמ' עירובין דכ"א ע"א שהשמים היא רק א' משלשת אלפים ומאתים בתורה, וכמו שפרש"י² שם שהזרת הוא חצי אמה ע"ש. ולהבין כ"ז הענין הוא דהנה הבריאה נק' יש מאין, כי אני הוי' לא שניתי לא כמו שהנשמה מחיה את הגוף שמתלבשת ומתפעלת כו', כי מלכותך כו' יהללו את שם הוי' כי הוא צוה ונבראו. ומעתה יש להבין כיון שהבריאה נעשה רק מזיו והארה³ שאינו נוגע אל עצמותו, א"כ אינו מובן מהו ענין השבת, כי שבת הוא בחי' שביתה כי בו שבת, ומה שייך שביתה כיון שלא הי' עבודה כלל, וכמ"ש רז"ל במדרש לא בעמל ולא ביגיעה ברא כו' כ"א במאמר פיו, ומהו ענין השבת שהוא בחי' שביתה ממלאכה. והענין הוא דהנה איתא בזהר שעשרה מאמרות נק' מילין דהדיוטא ולאו אורחא דמלכא כו', וגם זה לכאורה אינו מובן איך נק' העשרה מאמרות מילין דהדיוטא.