קמד
בשם אור מקיף8. אמנם חלוקי' הם בטעמם, שהחכ' היא בחי' מקיף להיותה בבחי' ברק המבריק עדיין, ומה שהמדות הם מקיפי' לדבור זהו מחמת תקפם כו', איך שיהי' שניהם הם מקיפי'. וענין שמשה אמר האזינו להשמי' בחי' חכ', וישעי' אמר האזיני ארץ בחי' מל' כי אבא יסד ברתא. והנה יש עוד בחי' מקיף והוא הנק' שמי השמים בחי' כתר, והיא בחי' החופה שעל כל כבוד, אפי' על בחי' כבוד נאצל דחכ'9. ומ"ש במילה מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה כולל כל בחי' המקיפי' הנק' שמים אפי' בחי' שמי השמים כו', ולכן מילה בר"ת והוי' בס"ת, כי שם הוי' הוא יו"ד בחכ' ה"א בינה וא"ו ה"א זו"נ זהו בחי' אצי', אבל ע"י מילה מגיע לבחי' שמי השמים בחי' כתר, ולכן היא בר"ת. והגם כי קוצו של יו"ד רומז ג"כ לכתר, מ"מ זהו רק רמיזה ואינו בחי' אות מאותיות דשם הוי'.
ועפ"ז יובן מה שעל המילה נכרתו י"ג בריתות משא"כ על כל התורה לא נכרתו רק ג' בריתות, דהנה בפרדס בסופו הביא ברייתא משמעון הצדיק10 בענין י"ג מדה"ר שהם ע"ס וג' עולמות בי"ע, ובשער י"א הוא שער הצחצחות הביא תשו' רב האי גאון ששאלו לו ע"ס ידענו י"ג לא ידענו, והשיב להם שהם ע"ס וג' ראשי ראשים שהם אור צח ואור מצוחצח ואור קדמון, ויש לחבר ב' הדיעות שג' עולמות בי"ע שרשם הוא מג' ראשי ראשים וכנז' בת"א בד"ה משה ידבר11. והענין הוא דהנה ארז"ל באיזהו זכות הי' נכנס אהרן לבית קדה"ק זכות המילה12 היתה נכנסת עמו, והיינו כי ענין המילה הוא העברת הערלה וקריעת עור הפריעה13 הוא בחי' הפרסא שבין קדש לחול ובין טמא לטהור שהיא המעלמת ומסתרת על אור האלקי לגמרי עד שיוכל להיות מציאות הרע, ועור הפריעה היא המבדלת בין הקדושה לק"נ שהוא בחי' ההבדל שבין קדש לחול, ולכן עור הערלה צריכי' להעבירה לגמרי, ועור הפריעה אין צריך לכורתה כ"א לקורעה ולכפותה על הצדדי' להורות שהק"נ באפשר להתברר ולהתכלל בקדושה, אמנם הערלה צריכה כריתה לגמרי כי כלי חרס שבירתם זהו תקנתם שאין להם תקנה כ"א להעבירם מן העולם, וכענין מצות לא תעשה[ednref_53_א].
הערות
- 8. שהבינה נק' ארץ. . החכ' שנק' בשם אור מקיף : ראה בארוכה אוה"ת לך לך (כרך ד) שם תשכה, ב ואילך.
- 9. בחי' החופה שעל כל כבוד. . כבוד נאצל דחכ' : ראה בארוכה לקו"ת שה"ש מז, ב ואילך. סידור עם דא"ח קכח, ד ואילך.
- 10. בפרדס. . ברייתא דשמעון הצדיק. . תשו' רב האי גאון : ראה בכ"ז בארוכה אוה"ת שה"ש (כרך ב) ע' תקנו-ז. סה"מ תרכ"ו שם ע' כד ואילך. תרל"ב ח"א ע' קפט. ח"ב ע' תח ואילך. תרס"ד (הוצאת תשנ"ד) ס"ע קכב ואילך. תרע"ח ס"ע עו ואילך. תרצ"ט ע' 108 ואילך.
- 11. בת"א בד"ה משה ידבר : פ' יתרו סח, ד.
- 12. באיזהו זכות הי' נכנס. . זכות המילה : ראה בארוכה סה"מ תר"ל ע' קכא ואילך. תרל"ב ח"א ע' קלח ואילך. וראה גם אוה"ת אחרי ס"ע רפו ואילך. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקיט, ועוד.
- 13. המילה. . העברת הערלה וקריעת עור הפריעה : ראה לקו"ת תזריע כא, א. דרך מצותיך ד, ב ואילך. אוה"ת יתרו ע' תתי ואילך. ועוד. [edn_53_א] וכענין מצות לא תעשה : בגוכי"ק ממשיך כאן עוד קטע: והנה כמו שיש פרסא בין טמא לטהור כמ"ש והבדלתם בין הבהמה כו' לטהור. [ולא נגמר ההמשך בגוכי"ק. וראה בדרושים שנסמנו לעיל בתחילת המאמר].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.