ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםאני ישינהקלז
קלז
כסא הכבוד43 כו'. וזהו דודי שלח ידו מן החור שהוא בחי' שפע רצה"ע הנק' כתר שלמעלה מן החכ' שבא שלא כסדר ההשתל' (ושם בבחי' הכתר הנק' עתיקא נא' לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה דכולא ימינא, ולכן נא' ב"פ ימין ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב, כי הגבו' דשם הם ג"כ בחי' חסדים ונק' ימין, ומהם נמשך להיות תרעץ אויב כו' וד"ל). ועי"ז ומעי המו עליו שנתעוררו המלאכים הנק' מעיים דכנס"י ברחמים רבים על נפשם, ועי"ז ממילא נתעוררו מן השינה גם שפשטתי את כותנתי כו' וד"ל.
הערות
- 43. שחתר לו חתירה מתחת כסה"כ כי הנה ארז"ל גדולה תשובה שמגעת עד כסה"כ : בד"ה דודי שלח ידו בפלח הרמון שם נוספה כאן הגהת הר"ה מפאריטש, וז"ל: כן הי' לשון אדמו"ר [הצ"צ] שליט"א, ויש שפירשו דבריו שכסה"כ הוא מדריגה גבוה מאד שאין שם מקום למלאכים ולזה נתקבלה תשובת מנשה. ולפי דעתי הי' הכוונה שבתשו' שמגעת עד כסה"כ יש מקום להימין ולהשמאל, אך הקב"ה חתר לו חתירה מתחת כסה"כ וע"ד ומתחת זרועות עולם שהוא בחי' סוכ"ע ולכן נתקבלה תשובתו כי ע"פ השתל' לא הי' באפשרי שתתקבל מצד תגבורת הדין על החסד כו' אך מצד הסוכ"ע נתקבלה התשו' כו'. בסיום המאמר בפלח הרמון שם מביא הר"ה מפאריטש ששאל את כ"ק אדמו"ר הצ"צ אודות ב' הפירושים בדבריו, וז"ל: שאלתי ממנו ענין חתר חתירה. והשיב: שב' הפי' הנ"ל שניהם אמת. ופי' הראשון קבלתי שתשובת מנשה הי' מבחי' כסה"כ יתפרש ענין כסה"כ הוא בחי' התגלות עתיק בבינה ומשם נתקבלה התשו', ופי' זה הוא פי' הפשוט. ופי' הב' הוא מכי"ק אדמו"ר הזקן נ"ע [ראה גם לקו"ת האזינו עד, סע"ד. דרושים לשמע"צ צב, סע"א. וראה תו"א משפטים עז, א. סידור עם דא"ח צח, ג]. שבחי' כסה"כ הוא בבחי' בריאה והוא בחי' כיסוי והסתר כו', ולכן הי' צ"ל חתירה מתחת כסה"כ כנ"ל. — וראה כפי' הא' באוה"ת שה"ש (כרך ב) שם ע' תקכט: כסא הכבוד הוא בינה הנק' קדה"ק ושם התגלות עתיק ע"כ זהו והחמישית לפרעה דלית שמאלא כו' ולכן חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד. אוה"ת תולדות קלז, ב ואילך. וראה גם ד"ה בלילה ההוא בסה"מ תש"כ שם ס"ע 96.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.