ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםאני ישינהקלה

קלה

אחרים³⁶ כו'. משא"כ הריח הוא מדברים חריפים וחזקים³⁷ שמצד תוקף חריפותם עולים לבחי' המקיפים שבנפש לעוררם, וכאשר מאירים המקיפים דוחים את ההסתר הנעשה מקיטורים עבים שמפסולת המאכל ולכן הם מפקחים מן השינה כו'. וכ"ה עד"ז בענין הקרבן שהי' בזמן בהמ"ק שהיו מקריבים בהמה ע"ג המזבח, שהבהמה היא מבחי' חי, והמנחה היתה מבחי' צומח³⁸, והמלח שהיו מקריבים על כל קרבן הוא בחי' דומם, וכאשר היו מתבררים ע"ג המזבח ע"י אש שלמעלה החיות מהם הי' עולה ונכלל באדם העליון דאצי' שהוא בחי' י"ס דאצי', ולכן נק' הקרבן בשם לחם כמ"ש את קרבני לחמי כו'. אך ידוע שאח"כ עולה המתברר למעלה מהמברר ולכן היו עולים ניצוצי החיות אחר שנכללו באדה"ע למעלה יותר בשרשן בבחי' אורות דתהו למעלה מבחי' שם מ"ה דאדה"ע המבררם, וע"י התעוררות שלהם מעוררים אורות דתהו להתגלות בכלים דתיקון, וזהו בחי' ריח שהוא גילוי האורות שבלתי נתפסים בכלים והם בבחי' מקיפים, ובחי' זאת הי' דוחה ההסתר העולה מפסולת הבירורים ולכן לא הי' אז בחי' שינה כלל כו'.

[zman_begin]א"ו[zman_end]

וא"ו) אך בירור הקרבן לא הי' יכול להיות כ"א ע"י כהן הלובש בגדי כהונה, כי בבחי' בגדי כהונה יש ב' בחי', בגדי לבן ובגדי זהב, שהם כנגד ד' אותיות הוי' וד' אותיות אדנ"י³⁹, ובגדי לבן הוא בחי' רב חסד מקור הלבנונית, ובחי' בגדי זהב הוא בחי' רשפי אש האהבה שהוא בחי' גבורות כו', והעבודה עיקרה ע"י בגדי לבן שנק' כתונת בד קדש שהם כנגד ד' אותיות הוי', ועי"ז יוכל הקרבן להתברר ולהתעלות בשרשו ומעורר אח"כ תוס' אור בבחי' הוי' עצמו וזהו ענין ריח ניחוח להוי'. וזהו תשובת כנס"י כיון שפשטתי את כותנתי⁴⁰ בחי' בגדי כהונה ובגדי מלכות⁴¹, לכן לא יוכל להיות הקרבת הקרבן וממילא לא תוכל לקום מן

הערות

36. ובסוס יש טעמים אחרים : ראה אוה"ת מגילת אסתר (הוצאת תש"נ) ס"ע קפג-ד: בגמ' פ"ב דסוכה דכ"ו ע"ב כו' וכמה שינת הסוס שתין נשמי כו', ובזהר פ' ויגש דר"ז ע"א כו' ודוד בגין דוכתיה דאיהו חי לא הוה נאים אלא שתין נשמי דעד שתין נשמי חסר חד איהו חי כו' עכ"ל, עכ"פ למדנו מזה כו' דשינת הסוס זהו בחינה למדריגת בחי' חי, והיינו מפני שאי"ז שינה גמורה עיי"ש. וראה גם אוה"ת שה"ש (כרך ב) שם ע' תקי: הסוס אינו ישן רק מתנמנם מעט מזעיר. עיי"ש.
37. הריח הוא מדברים חריפים וחזקים : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' סא. ובארוכה מאמרי אדהאמ"צ דרושי חתונה ח"א ע' קכב ואילך. המשך תער"ב ח"א ס"ע תמ-מא. ועוד.
38. שהיו מקריבים בהמה ע"ג המזבח. . מבחי' חי. . צומח : ראה תניא פל"ד (מג, ב). ובכ"מ.
39. בגדי לבן ובגדי זהב. . ד' אותיות הוי' וד' אותיות אדנ"י : ראה אוה"ת תצוה ע' א'תרלח (בשם ס' עבודת יוהכ"פ להרמ"ק). שם (כרך ז) ע' ב'תשג (בשם המאו"א). ויקרא ע' רפט. סה"מ תרל"ב ח"א ע' פ. וע' קמ. רמ. וש"נ. תרל"ד ע' רב. וש"נ.
40. וזהו תשובת כנס"י כיון שפשטתי את כותנתי : בהמאמר כאן לא נתבאר המשך הפסוק (”פשטתי את כותנתי") ”רחצתי את רגלי איככה אטנפם", ובסד"ה דודי שלח ידו בפלח הרמון שה"ש פט, א מביא הר"ה מפאריטש מה ששאל ע"ז את כ"ק אדמו"ר הצ"צ ומה שהשיב לו, וז"ל: שאלתי ממנו ענין רחצתי את רגלי איככה אטנפם. והשיב: שיש בזה ב' פי', הא' שכ"ז תשובת כנס"י שא"א לבא לבחי' התעוררות כ"א ע"י מרירות ומארי דחושבנא מבחי' הריחוק שלו וזה נק' אטנפם כו'. והב' אמר שהוא פי' התרגום כי מקום בהמ"ק נק' הדום רגלי, וזהו תשובת הקב"ה לכנס"י שכיון שאת אומרת איככה אלבשנה לכן אני אומר רחצתי את רגלי ולכן א"א להשרות שכינתי בתוכך כי איככה אטנפם כו'. — פי' הב' הובא בד"ה בלילה ההוא בסה"מ תש"כ שם ע' 96. ובד"ה כי תשא תשכ"ח (סה"מ מלוקט ח"א שם ר"ע עט).
41. בחי' בגדי כהונה ובגדי מלכות : בהמאמר כאן נת' רק בחי' בגדי כהונה, ובחי' בגדי מלכות לא נתבאר כאן. ובסד"ה דודי שלח ידו בפלח הרמון שם מביא הר"ה מפאריטש מה ששאל ע"ז את כ"ק אדמו"ר הצ"צ ומה שהשיב לו, וז"ל: שאלתי ממנו מהו בגדי מלכות. והשיב: שזהו ענין לבושי המצות שג"כ נפשטו בזמה"ג [ראה סה"מ תרכ"ז ע' שעט. וש"נ], והם נק' בגדי מלכות כידוע במאמר יביאו לבוש מל' [תו"א מגילת אסתר צ, סע"ג. צא, ג. וראה לקמן ע' רלט]. שזהו לבושי המצות שנמשכים מבחי' מל' דא"ס.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.